יום שלישי, 28 ביוני 2011

ספר – זה כל הסיפור ?

כילדה, אני זוכרת את עצמי הולכת עם אימי לדוכני הספרים, כל אחת מאיתנו פותחת ספר ועוד ספר ובכך פותחות עולם חדש ועשיר בתוכן, צבעים וקולות, מתחברות לספר וחוזרות הבייתה עם חיוך של אושר ומספר ספרים בשקית.
כן, כך התנהל שבוע הספר בביתנו. בתקופה בה לספרים הייתה כריכה מבריקה וקשיחה, הדפים היו לבנים וריחניים מריח הדפוס ואף אחד טרם דפדף בספר.

במשך הזמן, כאשר גדלתי, התמעטו ביקוריי בדוכני הספרים וקריאת הספרים חסרה לי עד מאד. בכדי לגבור על צמא הקריאה, הייתי קוראת ספר שכבר קראתי בעבר עד שכבר שיננתי אותו בעל-פה.

באמצע יוני התקיים שבוע הספר העברי ולרגל השקת הספר, מושקת אפליקציית אייפד ראשונה המאפשרת קריאת ספרים בעברית. שם האפליקציה, איך לא, "עברית". לא ארחיב על האפליקציה, אך כן אתן במה לספר הדיגיטלי.

כבר פה ניתן היה להבין כי עידן המאה ה-21 לא פסח על ספרי הקריאה המסורתיים וקל מאד היה להבחין ולזהות את השוני הדיגיטלי הכובש את עולם המילים הכתובות על דף, המעבר החד מהספרים בעלי הכריכה הקשה וריח הדפסה לספרים דיגיטליים עם פס ייצור אחיד וזהה, מלבד לוח מסך המשתנה בהתאם לספר שהוריד המשתמש.

לספרים דיגיטליים יש יתרונות וחסרונות וכל אחד מהקוראים מתחבר אליו באופן שונה. כך למשל, הסופר – יורם קניוק, בן ה-81, בראיון לידיעות אחרונות סיפר כי ניתן לקרוא באייפד ללא זכוכית מגדלת או משקפיים גיוון שניתן להגדיל את האותיות, דבר המועיל מאד לאנשים בגילו.
יתרון נוסף הוא לשימוש בספר דיגטלי הוא נושא איכות הסביבה. באופן שכזה, איכות הסביבה נשמרת ולא נפגעת בשל שימוש רב בדפים.

כמו כן, קיימים יתרונות נוספים שאינם קיימים בספר קריאה מסורתי, כגון: אפשרות קריאה בחושך עם מסך מואר לאנשים האוהבים לקרוא בחושך או בנסיעה, ניתן להוריד ספרים מבלי הצורך לסחוב אותם בתיק או שחלילה לא יתפסו מקום על המדף ויצברו אבק.

יתרון לא פחות חשוב מופיע במאמרם של עשת-אלקלעי וגרי (2007) בו מוצג מחקר הבודק באיזו מידה משפיע המדיום על המסר. במחקר זה נבדקו שתי קבוצות המונות 80 תלמידי תיכון ומכללה בעלי מאפיינים זהים. כך, שקבוצה אחת קיבלה מטלה מודפסת על נייר  והקבוצה השנייה קיבלה מטלה דיגיטלית.

ממצאי המחקר הראו כי לא קיים הבדל בהישגים בין שתי הקבוצות ובין המינים, אך לגיל היה תפקיד חשוב ומשמעותי: בני נוער שיקפו חשיבה ביקורתית טובה במטלה הדיגיטלית מאשר הסטודנטים במכללה יותר מאשר בדפוס.

נתון זה מחזק את העובדה כי עידן הספרים בעלי הכריכה הקשה וריח הדפוס הולך ונעלם ובמקביל נדחף לו פנימה עידן המאה ה-21, עידן ספרים חדש – עידן הספרים הדיגיטליים ומי יודע אולי גם קידום הישגי התלמידים.

לפני סיום אזכיר את הספרייה שנסגרה בקריית שמונה ואת הספרים הרבים שנתרמו מהציבור ובכך הביעו תמיכתם בעידוד הקריאה. אני תוהה האם כך היה הדבר כאשר היה מדובר בתרומת ספרים דיגיטלים.

האם ערך הספר הדיגיטלי מבחינה ערכית ולא חומרית הוא שווה ערך לערכו של ספר מודפס וכרוך ?

אנסה להשיב על שאלה זו מהעמוד בו אני נמצאת בספר שלי (:

אני מגדירה עצמי כאדם דיגיטלי השואף עד מאד לצעוד עם קידמת הטכנולוגיה אך יחד עם זאת, אין ברשותי ספר דיגיטלי וכפי שאני מכירה את עצמי, הספר הדיגיטלי הוא גימיק עבורי המעלה את סף התלהבותי. אינני יודעת אם באמצעותו אגמע ספרים לרוב כפי שקרה עם הספרים המסורתיים.
מה שכן אני יודעת בוודאות – תמיד נחמד להציץ לכוננית ולראות שם ספרי קריאה המעלים נוסטלגיה וזכרונות.

מצרפת סרטון המתאר איך הספר "סיר הסירים" המדבר על גמילה מחיתולים, "נגמל" מדפיו :


ביבליוגרפיה:
ידיעות אחרונות (2011). אוחזר ב- 28 יוני 2011 מתוך: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4084512,00.html

ליפשיץ-קליגר, א' (2011). המסך עולה. ידיעות אחרונות, מוסף 24 שעות. 10-11.

Eshet-Alkalai, Y., & Geri, N. (2007). Does the medium affect the message? The influence of text representation format on critical thinking. Human Systems Management, 26(4), 269-279.













יום ראשון, 19 ביוני 2011

מהפיכה בחינוך

בשיעור האחרון של הקורס "קוריקולום" זכינו להרצאה מפיו של ד"ר דוד חן בנושא החינוך ותכניות הלימודים.
על פי ד"ר חן, תכנית לימודים היא עיצוב הידע בתחום דעת מסוים והיא אינה מקיפה את כל הידע המייצג את אותו תחום דעת. התכנים הנכללים בתכנית הלימודים אינם מגיעים במלואם ללומד ומכאן נובעת בעיה משמעותית שעיקרה הוא אילו תכנים יש לכלול בתכנית הלימודים ואילו לאו.
ד"ר חן הוסיף כי מרבית צוותי ההיגוי של תכניות הלימודים בוחרים את הנושאים אליהם הם מתחברים ולא הלומדים.
בהתבסס על המודל התיאורטי של תכנון לימודי, לב ליבו של תחום הינו ידע בסיסי המחייב בכדי שהלומד יוכל להבין את יתר המקצועות, מעבר ידע זה אל תכנית הלימודים מקטין את כמות הידע שעל הלומד ללמוד ב- 90%, ומכאן כמו הידע המגיעה אל הלומד עומדת על 10%, שעל פי נסיוני כמחנכת, אף הם אינם מגיעים במלואם לתלמידים וכך גדל הפער בין הלומדים.
המהפיכה הדיגיטלית המתרחשת אינה מקלה על העניין ומוסיפה לו נדבך נוסף של בעיה, כך שהלומד עובר ממימד לינארי שיש בו התחלה, אמצע וסוף נושא למודל אינסופי, רב מימדי, עתיר ידע ושאינו תלוי בזמן ובמקום.
מכאן, מתכנני תכניות הלימודים ניצבים בפני מהפיכה בחינוך הדורשת שינוי קיצוני בתכניות הלימודים ולחשוב כיצד להתמודד עם כמות הידע המצטברת בקירבם. לכן, יש למצוא את הנושאים הנלמדים ולתכנן מהם התכנים החשובים אותם יש להקנות.
אני מצטרפת אל דבריו של ד"ר חן ורואה כיצד הדברים המתוארים לעיל באים לידי ביטוי באופן מובהק בכיתות, בחומרי הלימוד ולא פחות חשוב – בקרב הלומדים ויכולת ההנעה שלהם ללמידת תכנים שאינם קרובים לעולמם.
יש להחיל שינוי בכל המעגלים השונים במערכת החינוך, החל בתכנון תכניות הלימודים, דרך אמצעים טכנולוגים והכשרת מורים וכלה בהכשרת לומד עצמאי וביקורתי, תוך התחשבות במציאות היום-יומית הנושפת בעורפינו ודורשת מהלומדים הישגיות ותחרותיות והם אינם פנויים לכך רגשית.
בשיעור "היבטים גלובליים של התקשוב" הציגה בפנינו המרצה, ד"ר חגית מישל-טל סרטון "Classrooms Of The Future"  המייצג את הרציונל המוביל את מושל פנסילבניה בתחום התקשוב, ומי יתן ותהא זו דוגמא מעשית ויישומית פה בארצנו: