בשיעור האחרון של הקורס "קוריקולום" זכינו להרצאה מפיו של ד"ר דוד חן בנושא החינוך ותכניות הלימודים.
על פי ד"ר חן, תכנית לימודים היא עיצוב הידע בתחום דעת מסוים והיא אינה מקיפה את כל הידע המייצג את אותו תחום דעת. התכנים הנכללים בתכנית הלימודים אינם מגיעים במלואם ללומד ומכאן נובעת בעיה משמעותית שעיקרה הוא אילו תכנים יש לכלול בתכנית הלימודים ואילו לאו.
ד"ר חן הוסיף כי מרבית צוותי ההיגוי של תכניות הלימודים בוחרים את הנושאים אליהם הם מתחברים ולא הלומדים.
בהתבסס על המודל התיאורטי של תכנון לימודי, לב ליבו של תחום הינו ידע בסיסי המחייב בכדי שהלומד יוכל להבין את יתר המקצועות, מעבר ידע זה אל תכנית הלימודים מקטין את כמות הידע שעל הלומד ללמוד ב- 90%, ומכאן כמו הידע המגיעה אל הלומד עומדת על 10%, שעל פי נסיוני כמחנכת, אף הם אינם מגיעים במלואם לתלמידים וכך גדל הפער בין הלומדים.
המהפיכה הדיגיטלית המתרחשת אינה מקלה על העניין ומוסיפה לו נדבך נוסף של בעיה, כך שהלומד עובר ממימד לינארי שיש בו התחלה, אמצע וסוף נושא למודל אינסופי, רב מימדי, עתיר ידע ושאינו תלוי בזמן ובמקום.
מכאן, מתכנני תכניות הלימודים ניצבים בפני מהפיכה בחינוך הדורשת שינוי קיצוני בתכניות הלימודים ולחשוב כיצד להתמודד עם כמות הידע המצטברת בקירבם. לכן, יש למצוא את הנושאים הנלמדים ולתכנן מהם התכנים החשובים אותם יש להקנות.
אני מצטרפת אל דבריו של ד"ר חן ורואה כיצד הדברים המתוארים לעיל באים לידי ביטוי באופן מובהק בכיתות, בחומרי הלימוד ולא פחות חשוב – בקרב הלומדים ויכולת ההנעה שלהם ללמידת תכנים שאינם קרובים לעולמם.
יש להחיל שינוי בכל המעגלים השונים במערכת החינוך, החל בתכנון תכניות הלימודים, דרך אמצעים טכנולוגים והכשרת מורים וכלה בהכשרת לומד עצמאי וביקורתי, תוך התחשבות במציאות היום-יומית הנושפת בעורפינו ודורשת מהלומדים הישגיות ותחרותיות והם אינם פנויים לכך רגשית.
בשיעור "היבטים גלובליים של התקשוב" הציגה בפנינו המרצה, ד"ר חגית מישל-טל סרטון "Classrooms Of The Future" המייצג את הרציונל המוביל את מושל פנסילבניה בתחום התקשוב, ומי יתן ותהא זו דוגמא מעשית ויישומית פה בארצנו:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה