פייסבוק, מחד ומאידך

רשת חברתית המשתייכת לטכנולוגיית Web2 ובבסיסה הרעיון של שיתופיות והרגשת שייכות חברתית.

עבור מרבית האוכלוסיה, הפייסבוק הוא דינמי ומהווה חלק בלתי נפרד מחיי הצעירים ובני נוער רבים בכל רחבי העולם. (דברים אלו מתבססים על ההקדמה במאמר שכתבו שרודר וגרינבאו [Schroeder, J., and T. Greenbowe.] והועלו בשיעור). כך שמבחינת שאר העולם, אם אין לך פייסבוק, אתה לא קיים.

אך לא בבית ספרי.

בשיעורי התקשוב של ד"ר גילה קורץ דובר, לא אחת, על רשתות חברתיות וביניהן הפייסבוק. בין השאלות שנשאלנו עלתה השאלה מהו פייסבוק עבורנו ... תשובתי בעניין הייתה: ספר ללא פנים ... Book without Face.

ואכן, עבורי, מהווה הפייסבוק, ספר ללא פנים. ספר בו אין הקדמה ואין ביוגרפיית משתמש, ספר בו תוכן העניינים אינו מעיד על תוכן הספר. ניתן לומר, כי הפרופיל שלי די אנמי ופעילות רבה אין בו. אך בוודאות יכולה אני לומר כי אין זה מעיד עליי כאדם וכאישיות ובהחלט אין זה מעיד על חוסר קיומי.

לא במקרה הבא.

לפני מספר חודשים פגשתי באירוע כלשהו תלמידים שהייתי המחנכת שלהם בכתה ג, לפני כ- 10 שנים. היום הם לקראת סיום כתה יב' ועומדים לפני גיוס. ההתרגשות הייתה עצומה !  וכמובן שבין התרגשות לשמחה החלפנו גם פייסבוק.

זמן קצר לאחר מכן, קיבלתי הזמנה בפייסבוק מיקיר, אחד מהתלמידים שפגשתי. יקיר איבד את אחיו תוך כדי פעילות מבצעית בעזה, סרן משה טרנטו, ז"ל. ההזמנה הייתה לערב ציון זכרו של האח וזכרה של אירית שטרית, ההרוגה הראשונה באשדוד במהלך המלחמה "עופרת יצוקה".

במשך זמן ארוך התלבטתי אם ללכת לארוע ואת ההתלבטות, עזר לי לפתור, שוב, הפייסבוק. 
ביום רביעי, 4.5.11, כשעה לפני תחילת האירוע, ראיתי כי אחד מהתלמידים מחובר ופתחתי איתו בשיחת צאט. לא הייתי צריכה הרבה כדי לדעת מה עליי לעשות, ומספר רגעים לאחר השיחה כבר החשתי פעמיי לעבר האודיטוריום של מקיף ח', בו התקיים ערב שירי הלוחמים.

במהלך הטקס, הגעתי להארה. הבטחתי לעצמי לספר את סיפורו של משה טרנטו, ז"ל ולהעבירו הלאה לתלמידים.

טרם מצאתי את המילים כדי לתאר את שחשתי, את עוצמות הרגש המהולות בעצב מהאירוע ובהתרגשות מלראות את התלמידים שחינכתי לפני כ-10 שנים. ולכן אני מרגישה שחסרות כאן המילים שתפקידן למלא את שקשה לי לתאר.

בסופו של הערב, הצטלמנו יחדיו והתמונה, איך לא, הועלתה במיידית על ידי אחת הבנות לפייסבוק תחת הכותרת: "תמונת מחזור כתה ג1 ", בצירוף לב קטן.

לסיכום, אני יכולה לומר, כי הפייסבוק מחד, הפגיש בין אנשים שלא ראו זה את זה, שימח ושיתף בכך גם את האחרים. ומאידך, קשה לי להעלות על הכתב את שאני חשה ודווקא במקרה זה, ייצג הפייסבוק את האנטיתזה המוחלטת למשפט "אם אין לך פייסבוק - אתה לא קיים" ועבור תשובתי Book without Face  וזו קיבלה משמעות חזקה ביותר - התמונה קיימת, אך האדם אינו.

לדף הפייסבוק של  סרן משה טרנטו, ז"ל  

 מצרפת את תמונת המחזור שלי עם תלמידי כתה ג1, אז, יב' היום :