ענקית הרשת החברתית,
פייסבוק, משתדרגת השכם וערב, ובכל כניסה שלי לפייסבוק אני נתקלת באפליקציות חדשות
ובשינויים בעטיפת הפייסבוק.
בימים אלה מכניסה פייסבוק אפליקציה חברתית חדשה
בשם "ציר הזמן".
תפקידו של ציר הזמן הוא, כשמו כן הוא, לתאר תמונת מצב היסטורית ועדכנית – החל מיום הולדת המשתמש ועד ליום בו העלה המשתמש תמונה עדכנית או כתב הודעה או פוסט בולט במיוחד.
כאשר קראתי זאת, לא ידעתי כיצד לעכל את הדברים
ועלו בי שאלות מוסריות לא מעטות.
ואני שואלת – היכן עובר הקו הדק בין צנעת הפרט
ושמירה על פרטיות משתמש פייסבוק לבין חשיפת כל פרטיו, תוך עידוד המשתמש מצד פייסבוק להשלים את כל הפרטים
החסרים בציר הזמן וזאת בכדי שכל חבריו לפרופיל יוכלו לראות ולהנות. והרי, מבחינת
פייסבוק – כל המוסיף – הרי זה משובח והרי זה חברתי.
אך לא בעיניי.
אף פעם לא הבנתי את הצורך לעמעם את הגבול בין הפרטיות
לבין החשיפה לכלל.
כאדם, אינני נוהגת לשתף את כולם בְּרָזֵי , אלא רק את המשפחה והחברים הקרובים אליי באמת. וייתכן – וזוהי הסיבה שבגינה לקח לי זמן לא מועט לפתוח פרופיל פייסבוקי.
כאדם, אינני נוהגת לשתף את כולם בְּרָזֵי , אלא רק את המשפחה והחברים הקרובים אליי באמת. וייתכן – וזוהי הסיבה שבגינה לקח לי זמן לא מועט לפתוח פרופיל פייסבוקי.
דבר נוסף שאינני מבינה הוא מדוע עליי להעלות את
תמונת ינקותי לכל העולם ? אני זוכרת שאת התמונות הללו, תמונות הינקות, עם
החיתולים, באמבטיה, עם המגבת, על הבטן, התביישנו והובכנו כאשר הורינו הראו זאת
לבני המשפחה שהגיעו, ולאחר 20 שנה, בעידן הפייסבוק – מה השתנה העידן הזה מכל
העידנים ?
ומה קורה עם תיעוד הכל המקרים המביכים שקרו לנו יחד עם חברינו ? כל הצחוקים נשארו בתוך החבר'ה והפכו עם הזמן לבדיחות הפרטיות שלנו, מדוע כעת עליי לחלוק זאת עם אנשים שאינם מבינים את הסיפור המסתתר מאחורי התמונה או מאחורי המשפט הקצר שהעליתי בפוסט ? האם השיתוף נעשה רק לשם קבלת Like או תגובה חברתית ??
ומה קורה עם תיעוד הכל המקרים המביכים שקרו לנו יחד עם חברינו ? כל הצחוקים נשארו בתוך החבר'ה והפכו עם הזמן לבדיחות הפרטיות שלנו, מדוע כעת עליי לחלוק זאת עם אנשים שאינם מבינים את הסיפור המסתתר מאחורי התמונה או מאחורי המשפט הקצר שהעליתי בפוסט ? האם השיתוף נעשה רק לשם קבלת Like או תגובה חברתית ??
האם העובדה שאנו חיים בחברה מתפתחת בקצב מואץ היא
זו הסיבה שבגינה עלינו לחשוף את עצמנו ולא להשאיר שום דבר אישי, שלנו, המלווה אותנו לאורך כל
החיים ?
האיזון הוא איזון ערכי, חברתי, רגשי, מקצועי ועוד. בכל דבר ודבר שאנו עושים בחיינו, אנו מחפשים את האיזון, מחפשים להיות מאוזנים – כיון שאנו יודעים שברגע של חוסר איזון, הדברים מתערערים ואנו מאבדים שליטה.
האיזון הוא איזון ערכי, חברתי, רגשי, מקצועי ועוד. בכל דבר ודבר שאנו עושים בחיינו, אנו מחפשים את האיזון, מחפשים להיות מאוזנים – כיון שאנו יודעים שברגע של חוסר איזון, הדברים מתערערים ואנו מאבדים שליטה.
אני מאמינה שכפי שאנו שואפים להיות מאוזנים בחיינו
הפרטיים או המקצועיים, כך עלינו לנהוג גם בעולם הוירטואלי – עולם המאפשר פתיחות
ושיתוף בכל, ובכך למעשה מערער את האיזון אותו יצר האדם.
לא אשכח כיצד סייע בידי הפייסבוק להיות נוכחת בערב
זכרון כה חשוב ומשמעותי. יחד עם זאת, בקצב התפתחות כה מהיר, אינני יודעת אם סך
החסרונות גובר על סך היתרונות ומסייע בהעלמת הגבולות בין המציאות לוירטואלי, בין
החברים האנושיים לחברי הרשת החברתית, בין תמונות באלבום המשפחתי לבין תמונות
באלבום וירטואלי, בין היכולת להכיר אנשים
בעולם אמיתי לבין היכרותם בעולם וירטואלי. בין היכולת לכתוב את שמי בגוגל ולדעת
שאני קיימת ברשת לבין היכולת שלי להשאר אנונימית ועדיין לדעת אני קיימת.
אינני יודעת גם כיצד אפעל כאשר אצטרך להתמודד עם
ציר הזמן של פייסבוק. הרי הגדרתי את הפרופיל שלי כפרופיל אנמי וחסר פעילות וגם
היום אין לי כל בעיה עם האנמיות הזו.
אני רק יודעת דבר אחד –
בעידן בו מדברים על הדרת נשים מהמגזר הציבורי, מבלי משים, מדברים גם על הדרת הפרטיות מהמרחב הציבורי ועם שניהם – אינני מסכימה. ובמידה
ופייסבוק יכפו בנימוס את ציר הזמן עליי כמשתמשת – אדיר את שמי מהרשת החברתית וזה
רק עניין של זמן עד שזו תהפוך עבורי להיסטוריה על ציר הזמן.
חומר למחשבה :
מצרפת סרטון על צעיר אוסטרי העונה לשם מקס אשר ביקש מפייסבוק פירוט של סך המידע שפייסבוק אסף עליו, וזאת בהתאם לחוקי הפייסבוק הנהוגים באירופה, וקיבל דיסק הכולל יותר מ-1,000 קבצים שחשב שמחק מהפייסבוק....
שלום לימור
השבמחקאני סטודנטית לתואר שני במנהל מעכ' חינוך,אחת ממטלות הקורס בתקשוב היתה להכנס לבלוג ולהגיב.ובכן נכנסתי לבלוג שלך קראתי את מה שכתבת על פייסבוק וציר הזמן,מילים כדורבנות,הסכמתי עם כל מה שאמרת לגבי הגבול הדק שבין חיינו הפרטיים המציאותיים והמרחב הוירטואלי הציבורי,באופן אישי גם לי נפתח חשבון פייסבוק לפני כשנתיים ע"י ילדי ועד לפני מס' חודשים הוא היה מושבת,כיום אני יותר פעילה בו יש לי די הרבה חברים אבל אני לא מחליפה אותם בחברות האמת שלי שאותן אני יכולה לפגוש לכוס קפה.
היה לי נעים
בנארוש זהבה
בכתיבתך לימור יקרה, את מעלה אין ספור חששות לצד היתרונות שבקידמה. אין ספק כי לרשת חברתית מסוג פייסבוק יתרונות רבים לצד חסרונות. גם אני התלבטתי רבות האם לפתוח כרטיס בפייסבוק, וכל אדם שהציע לי את חברותו פחדתי שאאלץ לוותר על צנעתי וצנעת משפחתי בחשיפת תמונותיהם וספורינו האישיים. היום, אני מתנהלת בזהירות רבה באתר ומסננת בקפידה את חבריי. אני תומכת בדברייך.. דנה
השבמחקזהבה ודנה היקרות,
השבמחקאין ספק שהגבול בין המרחב הציבורי למרחב הפרטי הולך ומטשטש, ולכן מתפקידנו כאנשי חינוך, הורים ו/או כל תפקיד אחר הוא להדגיש בעבור הדור הצעיר, ולאו דווקא הצעיר, גבול זה וללמדם כיצד יש להתנהל ברשת שבה שום דבר אינו ודאי וכי יש לנקוט במשנה זהירות.
תוכן הודעתכן נעם לי ואני מאחלת לכן הצלחה בהמשך לימודיכן,
לימור
היי לימור,
השבמחקשמי אדוה, אני סטודנטית לניהול מערכות חינוך והגעתי אל הבלוג שלך לאחר שקיבלנו מטלה בקורס לתקשוב. אף פעם לא קראתי בלוגים אף על פי שאני יודעת במה מדובר. זו הפעם הראשונה לי להכנס לבלוג ולהגיב בו.קראתי את דברייך בנושא הפייסבוק והקדמה שהוא מביא עמו בצד החסרונות ואת צודקת בכל דברייך ונראה שהם באמת באים מהלב וזאת לאחר שקראתי גם את הפרסום האחרון שלך על האם שהודתה לך ושם כתבת שאין כמו הקשר האישי של פנים אל פנים ושהוא לעולם לא יוכל להחליף את המחשב וזה כל כך נכון! מבט בעיניים וחיוך אמיתי אפשר לראות רק פייס טו פייס. המחשב לא יוכל, על כל יתרונותיו הרבים, לייצר בנו את אותה תחושה.
אדוה שלום,
השבמחקמודה לך על דברי התמיכה וההזדהות..
נראה כי אחרי הכל, קידמה או לא קידמה - אין תחליף לאנושות ולתחושותיה , אם החיוביות ואם הפחות חיוביות.
מאחלת לך הצלחה בהמשך לימודייך,
לימור
הי לימור,
השבמחקשמי ליאורה , סטודנטית לתואר שני במכללה למנהל באור יהודה. נכנסתי לבלוג שלך כדי לבצע מטלה בקורס תקשוב. כמוני כמוך, אני לא מהאנשים שנהנים לחשוף פרטים על עצמם סתם כך ובודאי שלא תמונות מתקופות שונות בחיי. אני מוצאת את הפייסבוק חושפני למדי ובעל פוטנציאל אדיר לגרימת מפח נפש. מצד שני , אי אפשר להתעלם מהקדמה ולכן הצבתי לעצמי את הגבול בחשיפת פרטים שלי ובררתי את חברי בפייסבוק, כמו גם בחיים היומיומיים: לא עם כולם מדברים על הכל... ובכל זאת, נראה שאני שייכת לדור שתמיד יעדיף את השיח פנים מול פנים.
בהצלחה בהמשך, ליאורה כהן
ליאורה שלום,
השבמחקאני מאמינה שהרשת החברתית כשמה כן היא מטשטשת את הגבול בין הפרטי לחסוי... יחד עם הקידמה ויתרונותיה רבים ישנם גם חסרונות שאיננו מודעים אליהם (פריצת חשבון, גניבת אשראי -מקרה ההאקר הסעודי, טיפול פסיכולוגי ברשת ) ועוד.
במקביל, יצא לאקרנים סרט "The bkack mirror" המתאר כיצד הרשת החברתית ובכלל הרשת משתלטת על חיינו וכמובן שהמסר בסרט די ברור.
בין אם רשת חברתית ובין אם לאו - חשוב תמיד להפעיל שיקולי דעת וכמובן שאני אעדיף שיחה ורבלית face 2 face ולא face 2 book.
מאחלת לך הצלחה בהמשך לימודייך,
לימור
לימור שלום רב
השבמחקשמי איריס חממה סטודנטית לתואר שני במרכז ללימודים אקדמיים בתכנית ניהול מערכות חנוך.
במסגרת קורס תקשוב בהנחיית מתי אלפר ,התבקשנו לעיין בבלוגים שניתנו לנו.
מעיון בדברייך בנושא פס הזמן בפייסבוק ובקטעים נוספים, מאוד התרשמתי מהכנות והפתיחות בהצגת הדילמה בין הזדהות בפיייסבוק לשמירה על פרטיות פרטים מזהים.
הרשתות החברתיות מאוד אינטראקטיביות ומאפשרות הגדלת מעגל הקשרים החברתיים אך באמת עד כמה כדאי להעלות פרטים שעשויים לחשוף נתונים אישיים רגישים. גם אני כמוך לא ממש מאמינה שצריך "להתפשט בציבור" כי מי יודע מי לידי מי מגיע המידע ומהו השימוש והנחיצות במידע זה .מעבר לכך יש בתוכי גם דילמה האם באמת לאשר כל אחד שמבקש חברות? האם אני רוצה שיהיו לי חברים וירטואלים שמעולם לא הכרתי הכה למעשה.
הגירוי במדיה זו של הפייסבוק גדול !!! אך באמת כדאי לחשוב פעמיים.
הבתי גם את תגובתך לנושא תמונות המחזור ,,, כולנו נדהמים כל פעם בחולפנו במסדרון,,,,כמה שנים חלפו וכמה עברנו...
בברכת שבוע טוב ,חממה איריס
איריס שלום,
מחקמקריאת תגובתך ותגובות אחרות נוספות עולה חוט מקשר בנושא הפייסבוק והוא שיש לשמור על פרטיות ולדעת להבחין בין החיים הוירטואלים ובין החיים האמיתיים. אולי התשובה לכך טמונה בעובדה שאנו מבוגרים וקנאים לפרטיותנו, בעוד שהנוער פתוח ומוחצן ומתנהג בפייסבוק כפי שהוא מתנהג בחייו האמיתיים.
בכל אחד מהמקרים יש לנהוג בזהירות ובטחון.
בברכת שבוע טוב ואיחולי הצלחה בהמשך לימודייך,
לימור
לימור שלום,
השבמחקכחברותי לקורס גם אנוכי הגעתי לבלוג שלך במסגרת מטלה בקורס תקשוב במסגרת לימודי לתואר שני במינהל מערכות חינוך במרכז ללימודים אקדמאים , קל מאוד להזדהות עם דבריך בעיקר בגלל שאנו לא נולדנו לעולם הזה, בקרב הילדים ואני רואה זאת בהתנהלות של תלמידי ובנותי זה טבעי ביותר לשתף את כולם בכל דבר קטן שהם חווים, ובכל נסיון להסביר או להגביר קצת את ההתנהלות ישר מתקבל המסר שהם יודעים מה לפרסם ומה לא ושאנו המבוגרים לא מבינים.
המציאות של הנוער חייה וקימת במישורים מקבילים בעולם האמיתי ובפייסבוק וככל שהם גדלים אני רואה התמתנות במידע בו הם משתפים אחר את השני בפייסבוק ביתי הבכורה חיילת בימים אלה ומאז התגייסה הפעילות שלה בפייסבוק מינורית וברור לה מאוד היכן הגבולות .
חשוב מאוד לציין שגם בתהנהלות בפייסבוק ובאינטרנט יש חשיבות רבה לחינוך ולליווי שמקבלים בבית בדיוק כפי שקורה בכל התחומים האחרים בחיים.
ענת
ענת שלום,
השבמחקאני שמחה לגלות כי קיימת התמתנות בשיתוך המידע בפייסבוק ככל שעולים עם הגיל. לא מזמן פורסמה כתבה כי בעקבות מחקר שנערך נצא כי לא קיים כל הבדל בין ההתנהלות בפייסבוק ובין ההתנהלות בחיים האמיתיים.
הגיל צעיר ככל שיהיה או מבוגר ככל שיהיה - עדיין מחייב שמירה על פרטיות ואכן חלק נכבד מחובה זו מוטל על הבית, בדיוק, כפי שציינת, חובה החלה גם בתחומים אחרים.
מאחלת לך הצלחה בהמשך לימודייך,
לימור