מאז שאני זוכרת את עצמי כתלמידה בבית ספר יסודי הייתה קיימת תחרות כיתתית מי מהתלמידים קיבל את הציון הגבוה ביותר. אני רואה זאת גם היום כאשר אני מחלקת את המבחנים בכיתה והתלמידים שואלים את חבריהם: " כמה קיבלת ? כמה קיבלת ? "
מצב שכזה אנו מגדירים כסטנדרטיזציה.
סטנדרטיזציה מהי ? שיטה הפועלת לפי מדידה וביצועים. כפי שאמר יוהן קומניוס כי "בית הספר הוא בית החרושת של המין האנושי". מכאן בית הספר נתפס כמעין "בית חרושת" לציונים בו כולם לומדים ומבצעים משימות המוכתבות מלמעלה אם על ידי המורה ואם על ידי המנהל.
בעקבות הסטנדרטיזציה, הופיעה בעיה חדשה והיא כיצד ניתן לספק חינוך איכותי ומיטבי ?
התשובה לכך נמצאת בסטנדרטיזציה של תכניות הלימודים. הווה אומר, יש לשנות את תכנית הלימודים כך שתתאים לשלל השונות הקיימת בין הלומדים ולא להיפך.
כמחנכת כתה ורכזת אשכול אני עדה לכך כי קיימים ניסיונות רבים ורצון עז לשנות את מהותה של מערכת החינוך, החל מהיסודות התומכים בה וכלה בקורת הגג. אחד מהיסודות התומכים הוא תכניות הלימודים.
גם היום, בעידן המאה ה-21, משרד החינוך שואף להחיל על מערכת החינוך שינוי מהותי הכולל גם התייחסות אל תכניות הלימודים. תכניות הלימודים עושות צעדים ראשונים בשינוי פנים ותוכן והחלו לובשות תכנים פדגוגיים המתאימים לעידן הנוכחי.
אך האם די בכך בכדי לספק חינוך איכותי ומיטבי ?
עם כל הרצון הטוב לבטל את הסטנדרטיזציה וכנגזרת לבטל את ההישגיות – אני מאמינה כי תמיד תהייה קיימת השאיפה להישגים, ובכיתות קיימת תחרות, אם סמויה ואם גלויה, על הציונים. עובדה זו אינה מונעת תחרות גם בקרב ההורים הנפגשים בחוגים או באירועים כאלה ואחרים ומדברים על ילדם והישגיהם, כאילו היה תינוק אשר אך עתה למד להגות את המילה "אמא".
הייתכן כי המרדף אחר הישגיות היא זו התוקעת את המקל בגלגלי העגלה ?
ישראל ממוקמת בין המקומות האחרונים בעולם מבחינה הישגית, ובשנים האחרונות אנו עדים לכך שמיקומה אף מדרדר. האם עובדה זו נובעת מתחרות הישגית או שמא בשל העומס הרב המוטל על כתפי המורים, נמנע מהם ליישם את השליחות לשמה נולדו – להורות ולחנך ?
במציאות של היום המורים מוצאים את עצמם עסוקים בבירוקרטיה בלתי פוסקת של מילוי טפסים שונים על בסיס יומי, שבועי וחודשי בכל תחום ותחום, ובמקביל עליהם להוביל את התלמידים להישגים נאים. אחרת תתקיים ישיבת הסבר בחדר המנהלת, על מנת שזו תוכל להסביר באוזני המפקחת את הסיבה לציונים וכך הלאה.
הרשומה " Changes Ahead" שכתבתי התבססה על השקפתו של סרג'ובני אשר טען כי יש לערוך שינוי עמוק בבתי הספר, ואם אנסה לחבר השקפה זו עם רשומה זו, אמצא כי מערכת החינוך היא כמו ספר לימודי. על מנת להחליף ספר לימוד או שיטת לימוד יש להמתין חמש שנים וזאת בכדי לוודא שאכן שיטת הלימוד אכן פועלת לחיוב או לאו.
במערכת החינוך, השכם וערב ובאופן תדיר מתחלפת לה השיטה, אם זו הסטנדרטיזציה, אם זה מחר-98, אם זו ועדת דוברת ואם זה אופק חדש אשר הביא את המורים לשיאים חדשים של עומס ותסכול.
עצוב לי ומתסכל אותי לדעת שמערכת החינוך יושבים אנשים אשר אינם יודעים את המצב האמיתי בשטח ובכל פעם חושבים על שיטות חדשות לרפורמות, לביטולים ולחידושים וזאת במקום לעשות עבודת שטח ביסודות המערכת במטרה להבין מהיכן להתחיל את השינוי על מנת שיצלח, בדיוק כפי שצלח במדינות אחרות. לצורך הדוגמא - פינלנד.
מי מאיתנו לא צפה בתחקיר של מיקי רוזנטל על מערכת החינוך בפינלנד ושמע את התובנות אליהן הגיעו אנשי החינוך. אני בוחרת לציין שתיים מבין המטרות שהוצבו והן ביטול המבחנים וכפועל יוצא ביטול התחרות ההישגית בין התלמידים. ועם זאת, פינלנד נמצאת כיום בין המדינות המובילות והטובות ביותר בעולם.
יש לי וידוי – אינני אוהבת מבחנים ... אני מאד אוהבת ללמוד ולהעשיר את ידיעותיי האינטלקטואליות והכלליות ואחת הסיבות שנרשמתי ללימודים היא צמאון אינטקלטואלי. אך כאשר הדברים הללו אמורים בבחינה – אני חשה חיל ורעד בגופי וזו גם אחת הסיבות שבגינן דחיתי את לימודי התואר השני. ולכן, גם כאשת חינוך, כאשר אני מדברת עם תלמידיי על המבחנים שהם עתידים להבחן בהם, אני מיד שמה עצמי במקומם ויודעת מהי ההרגשה העוברת בהם. בזכות כך, אני משתפת אותם בסוד שלי ואולי בכך אני מנסה לתרום להפחתת סף הלחץ, אם אצלם ואם אצלי.
ואולי אם נצליח לפתח בקרב בתלמידים את הכמיהה ללמידה מבלי לחשוש מהישגים ותחרות- זהו הישג בפני עצמו.
מקורות:
Volansky, A. (2007): The rise and the price of the standards movement, School of Government and Policy, Tel Aviv University. http://spirit.tau.ac.il/government/downloads/AmiVolanskyBLInt.pdf
שלום רב
השבמחקאני ג'בר מירבת סטודנטת לתואר שני
ולומדת קורס תקשוב ולמידה ויש לנו מטלה והיא לבקר בבלוג התעניינתי מאוד בבלוג שלך והנושא היה מעניין
שלום לך,
השבמחקשמחתי לקרוא כי גילית עניין בבלוג.
מקווה שהנושא תרם לך בצורה כזו או אחרת, בפרט שהוא כה רלוונטי לתחום החינוך, בהנחה וגם הינך מורה.
מאחלת לך בהצלחה בלימודים,
לימור
ניסיון
השבמחקהיי לימור.
השבמחקשמי לילך רחבי, אני סטודנטית לתואר שני במנהל חינוך במכז ללימודים אקדמאיים, בעקבות קורס התקשוב "נשלחתי" להכנס לבלוג, להתרשם ולהגיב. וכך הגעתי אלייך.
רציתי לחזק את האמירה שלך בסרטון שהוצג לנו היום בקורס התקשוב
http://www.youtube.com/watch?v=WtU91iIxaJA&feature=results_video&playnext=1&list=PL8011F170B554DC58
גם אני, כמוך, מקווה שנשכיל לשנות את הפרדיגמה של החינוך בארץ ואני אופטימית (או אולי תמימה) שאפשר.
הבלוג של לימור אוזיאל
השבמחקשם העונה על הבלוג : אלטורי חאמד
זה פעם ראשונה שאני קורא בלוגים .
ראיתי בבלוג שלך דברים שנוגעים במערכת חינוך וזה משך אותי יותר וגם הדברים שלך מעניינים מאוד .
תגובה על הבלוק :
אני אהבתי והערכתי את הדברים שאמרתי על החינוך בישראל ועל החינוך בפינלנד. ואנחנו יודעים שמשרד החינוך הכניס לבתי ספר כלים שיעזרו לתלמיד וגם למורה כמו ( מחשבים , לוח חכם , מקרנים ) כדי לשפר את המערכת אבל אנחנו רואים שעד עכשיו מערכת החינוך בבעיות .
ועכשיו אני חוזר למילים שלך שהתלמידים והמורים מסתכלים על הציונים ועל התחרות . צריך לחפש דרך אחרת שתעזור לתלמידים כדי שיתקדמו בלימודים שלהם ולא ללמוד בשביל המבחן אלא ללמוד בשביל עצמם בשביל להתמודד בחברה .
כי אנחנו יודעים שיש הרבה תלמידים גאונים בתוך הכיתה אבל נופלים במבחנים .
עוד נקודה חשובה צריך להיות שיתוף פעולה בין התלמיד וגם תחרות באותו זמן .
השיתוף זה שהתלמידים יעבירו חומרים שהבינו לתלמידים שהתקשו , וכאן הקשר בין התלמידים יתחזק ויהיה חיובי .
אני מצטער שלא הצגתי עצמי :
השבמחקאני אלטורי חאמד סטודנט לתואר שני ולומד קורס תקשוב ולמידה ויש לנו מטלה והיא לבקר בבלוג .
שלחתי לך תשובה על הבלוג
לילך שלום,
השבמחקמשום מה, אני לא מצליחה לפתוח את הקישור שצירת.
אני מאמינה שמבחן המציאות ידבר בעד עצמו ותמיד עלינו לשאוף לאופטימיות אולי כי זוהי אחת התכונות שבעזרתה משיגים מטרות.
מאחלת לך בהצלחה בהמשך לימודייך,
לימור
אלטורי חאמד שלום,
השבמחקאני שמחה לקרוא כי מצאת עניין בבלוג שלי ובתוכנו.
אני בהחלט מסכימה עם דבריך כי שיתוף פעולה בין תלמידי הכתה מסייע ומקדם הן את התלמידים החלשים והן את התלמידים החזקים ובכך משפר ומחזק ביניהם את הקשר.
לצערנו, לעיתים קיים פער בין הרצוי למבחן המציאות.
מקווה כי בעזרת הכלים המתאימים נוכל למצמם פער זה.
מאחלת לך הצלחה בהמשך לימודיך,
לימור
שלום לך לימור
השבמחקשמי שחר ואני סטודנטית שנה א' בחוג לתואר שני בניהול וארגון מערכות חינוך.
במסגרת הקורס תקשוב עם דר' גילה קורץ נתבקשתי לבחור בלוג ולהגיב עליו. מתוך רשימת הבלוגים שעיינתי בהם בחרתי את הבלוג שלך משום שהנושא מאוד מעניין אותי.
במסגרת עבודתי אני מחנכת כיתה א' וישנם ילדים בכיתתי שונים ומגוונים ונראה כי שיטת הערכה הסטנדרטית איננה מתאימה לכל ילד ועל כן יש לתמרן ולשנות את שיטת בדיקת ההישגים. עם כל הקושי בעניין יש צורך להנחיל שינוי מערכתי בכדי ששיטת הערכה שלי עבור אותו ילד ספציפי תהיה מאושרת מבחינה מערכתית.
אימון מעריכים
התהליך של הכנת או הכשרת מעריכים שיוכלו להעריך את עבודות התלמידים ולקבוע ציונים שאפשר לסמוך עליהם. בתהליך ההכשרה משתמשים בעוגנים כדי שמעריכים יכירו את הקריטריונים והמחוונים. בעזרת דיונים המתקיימים בין המעריכים לבין המאמן הקריטריונים והסטנדרטים של ביצוע מובהרים, ויש אפשרות לתרגל את היישום של המחוון על עבודות תלמידים.
הזדמנות ללימוד לספק לתלמידים את המורים, החומרים, התנאים והחוויות ההוראתיות אשר יאפשרו להם להגיע להישגים גבוהים. הזדמנות ללימוד כוללת את מה שמתרחש בכיתות שמאפשר לתלמידים לרכוש את הידע והכישורים המצופים מהם יכול לכלול מה מלמדים, איך מלמדים, ועם אילו משאבים.
הערכה באמצעות תלקיט -תלקיט מוגדר כאוסף מכוון של עבודות התלמיד, בדרך כלל, שנאספו מעבודות שבוצעו בכיתה. התלקיט משמש בהערכה כאשר:
א. מטרת ההערכה מוגדרת.
ב. הקריטריונים לקביעת מה נכלל בתלקיט, מי בוחר את התכולה, מתי נכללים הפריטים, מוגדרים.
ג. הקריטריונים להערכת הפריטים והתלקיט בשלמות מוגדרים ומשמשים בשיפוט החומר.
ד. יש עדות לרפלקציה.
הערכה בכיתה
הערכה אשר המורה/המורים פיתחו, העבירו ונתנו ציונים. מטרתה להעריך את התלמיד האינדיבידואלי או הכיתה בנושא מסוים. באופן אידיאלי, משתמשים בתוצאות ההערכה על מנת להזין את ההוראה.
הערכה חלופית הערכת ביצוע בחינה ישירה של ביצוע התלמיד שבה התלמיד נדרש ליצור תגובה, תערוכות, הדגמות, תגובות הניתנות בכתב ו/או בעל פה, יומנים, תלקיטים, וחקירות הנם דוגמאות של חלופות בהערכה המאפיינות את המונח "הערכה חלופית". באופן כללי, בהערכה חלופית התלמיד נדרש לבצע מטלה מורכבת ובעלת משמעות, כאשר עליו לפתור בעיה מציאותית או אותנטית, תוך כדי שימוש בידע קודם וכישורים רלוונטי.
לסיכום,
"חנוך לנער ע"פ דרכו",
מאחלת לך הצלחה בהמשך דרכך
תודה,
שחר בן סימון.
שחר שלום,
השבמחקאכן קיימות שיטות הערכה חלופיות רבות, אך לצערי - השימוש בהן מועט והמבחן נתפס כ"אורים ותומים" לבדיקת הישגי התלמידים.
אני מקווה מאד כי הערכות חלופיות תתפוסנה את מקום המבחנים ואף תסייענה בהפחת מפלס החרדה מהשמע המילה "מבחן".
מאחלת לך הצלחה עם כיתתך השנה וכן הצלחה בלימודייך,
לימור
לימור שלום
השבמחקשמי יעל חלבי סטודנטית לתואר שני במכללה ללימודים אקדמאים, פעם ראשונה שאני נכנסת לבלוג, וכשראיתי את הבלוג שהקמת חשבתי איזה כף ללימור שהיא מתמחית ושולטת בתחום המחשבים, הלוואי ומערכת החינוך בישראל תלמד ממדינה כמו פינלנד על חינוך איכותי
בהצלחה יעל חלבי
לימור שלום רב,
השבמחקשמי יובל מונסונגו ואני סטודנט לתואר שני במנהל לחינוך - הסיבה העיקרית לביקורי בבלוג(זו הפעם הראשונה) היא במסגרת המטלה בקורס תקשוב בלמידה ,
הזדהיתי עם הדברים שכתבת על סטנדרטיזציה-גם אני ראיתי את הסרט על פינלד והתפעלתי כמובן מהדרך בא יכולים הדברים להיראות אחרת מאשר רק מבחנים...
לימור שלום שמי רונית ואני לומדת השנה לתואר שני בניהול ואירגון מערכות בחינוך.אחד הקורסים בהם אני לומדת הוא ניהול ותקשוב בהנחייתה של דר' גילה קוורץ.בשיעור האחרון למדנו את נושא הבלוג והמטלה שלנו לרשום תגובה באחד הבלוגים,בחרתי בבלוג המעניין שלך ונהנתי לקרוא בו את התיחסותך להוראה ולתלמידים בתחומים השונים.שתהיה לך המשך שנת לימודים טובה.תודה ולהתראות!
השבמחקיעל, יובל ורונית שלום וברכה,
השבמחקראשית, אני שמחה כי מצאתם עניין והנאה בבלוג שלי אם ככלי טכנולוגי ואם ככלי פדגוגי.
אכן, הכתבה על מערכת החינוך בפינלנד תפסה תאוצה בישראל והחלו להתעורר השוואות בין השתיים.
אנו כולנו מסכימים כי יש דרכים נוספות מעבר למבחנים להערכת תלמידים ובכלל ואני מקווה כי כל אחד ואחת מאיתנו כשליח חינוך יוכל למלא שליחות זו על הצד הטוב ביותר.
מאחלת לכם בהצלחה בהמשך הלימודים,
לימור
לימור שלום,
השבמחקשמי נטלי ואני סטודנטית לתואר שני בארגון מערכות החינוך לניהול. במסגרת הקורס של תקשוב ולמידה התבקשנו לבחור בלוגר אחד ולכתוב תגובה. לאחר שקראתי את עמדתך החלטתי לכתוב לך תגובה מכיוון שאני מאוד אוהבת את הנושאים שעליהם החלטת לשתף ולספר. קודם כל כבר שמעתי מספר הרצאות וקראתי מאמרים על החינוך שיש בפינדלנד ועל כך שהוא בין הטובים בעולם אם לא הטוב ביותר. אבל לצערי אני לא בטוחה שנוכל להגיע לרמה הזאת בארץ בגלל כמה סיבות: הראשונה היא שהממשלה שלנו משתנה לעיתים קרובות מידי מה שמערער את כל המערכת וכל פעם מגיע מישהו חדש שהוא יודע יותר טוב ומשנה את החוקים או היסודות. שנית אין לנו תקציבים כמו לפינדלנד לצערנו רוב התקציב הולך לבטחון מה שנכון והכרחי לקיומינו. הגורם השלישי הוא התרבות,אופנה,מסורת ועדות. במדינת ישראל ישנם מספר רב של גורמים אשר אינם זהים דבר שמאוד מקשה על המערכת כולה בפרט על המורה היחיד העומד מול כיתה.
נטלי שלום,
השבמחקאכן יש אמת בדברייך - אוכלוסיית ישראל היא מגוונת וקיימים בה זרמים השונים אלה אלה. מה גם שאוכלוסיית ישראל מורכבת מאנשי עליות, אם הראשונות ואם האחרונות, וביניהם קיימים פערים לא מעטים. נוסיף לכך את הפן הפוליטי של ישראל ואת הפן התקציבי והרי קיבלנו סיבות מבוססות דיין מדוע מערכת החינוך אינה יכולה להיות זהה לזו בפינלנד.
שאיפתנו, כך אני פועלת בכל אופן כאשת חינוך, היא להוביל את תלמידיי ולהכשירם כאנשים מן היישוב שיהיו בעל ערכים ודרך ארץ... בצד אלה ההישגים.
בל נשכח שבפינלנד קיים שיעור גבוה של התאבדויות וכן שיכורים כך שלמטבע שני צדדים.
אמונה היא שם המשחק ועלינו להאמין כי בתנאים בהם נמצאים תלמידי ומורי ישראל נצליח להכשירם כילדים מן היישוב וכתלמידים מהמעלה הראשונה.
מאחלת לך הצלחה בהמשך לימודייך,
לימור
בקרתי בבלוג שלך לימור ונהנתי מאוד לקרוא את כל הנושאים, אהבתי שיתוף הידע הפרטי שלך והדוגמאות האישיות שנתנת ובעצם זה מה שמשך אותי לקרוא את הבולוג שלך . אהבתי את משפט ההתחלה .
השבמחק" אתמול הוא רק הזיכרון של היום ומחר הוא החלום של היום ". עניין אותי הנושא של סטנדרטיזציה סטנדרטית , התיאור שלך לבית הספר ומה מתרחש בתוך הכיתה ומסביב , עניין הציונים והתחרות וההשיגים המדאגים ההורים והתלמידים וחלק מהמורים , כל זה חיים אותו יום יום וסובלים ממנו , אהבתי את הסרטון המראה ההבדל בין מערכת החינוך בישראל ומערכת החינוך בפינלנד .
שם אנשים רגועים ולא לחוצים מגיעים למטרה ברוגע
בישראל עם לחוץ מגיע לחצי מטרה (אולי) .