מלחמת גוג(ל)



התמונה לקוחה מאתר וואלה





כמה פעמים הורדתם תוכנה ויחד עימה ביקרו במחשב העבודה האישי שלכם רוגלות שהשפיעו על מהירות המחשב ? השתלטו על דף הבית ? האטו את קצב עבודת המחשב ? וכל מה שהצלחתם לחשוב עליו זה שזכרון המחשב שלכם מלא ולא נותר בו מספיק מקום.

ובכן, אין זה כך.

ענקית האינטרנט, גוגל, בנוסף לכל יישומיה השימושיים, פיתחה יישום המזהה אם מחשב העבודה האישי שלכם נדבק בתוכנת רוגלה כלשהי. במידה וכן, בכניסה לאחד מאתרי גוגל, תתקבל הודעה כי המחשב נמצא בסכנה ויחד עם הודעה זו, מצורף קישור המסייע למשתמש בהסרת התוכנה.

זיהוי השתלטות הרוגלות על המחשב החל במקרה. על פי דברי מהנדס חברת האבטחה, כחלק מעבודות התשתית היום-יומיות החלו לעלות דפוסי זיהוי לא רגילים. מעקב אחר דפוסים אלה העלה כי קיימת תוכנת רוגלה המגיעה ממחשב שהודבק לשרתי גוגל, אוספת את המידע המתקבל ומעבירה אותו באמצעות צד שלישי.

ומהי הסיבה לכך ?

התשובה לכך מאד פשוטה – מעקב אחר משתמשים ואיסוף מידע המועבר ברשת.

זהו בן המקרים הראשונים בהם חברה חיצונית, כדוגמת גוגל, מזהה פעילות בעייתית במחשבי הגולשים ומסייעת להם מיוזמתה האישית להסיר את הרוגלות וזאת מבלי שיהיה צורך שהמשתמש יתקין תוכנת אבטחה על המחשב.

האם כעת המחשבים יכולים לישון טוב בלילה ??

ממש לא !

ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, כך מתקדם גם הנשק אשר תוקף אותה. (ובזמן כתיבת שורות אלו, עולה בי הקבלה של עמידות החיידקים לאנטיביוטיקה).

כילדים, חלמנו על סוסים ואבירים ולא העלינו בדעתנו שנתקל בסוס טרויאני המאיים על מחשב ואין לנו מספיק כלים להלחם בו ולהושיע את המחשב.

בטרם נלחץ כפתור ה- Download, חשוב שנדע את ההשלכות.

הורדת תוכנות, משחקים ו-ToolBarים למיניהם הינם חלק בלתי נפרד מהשימוש הקבוע של כלל האנושות, ושל התלמידים בפרט. לכן, במקרה זה, מודגש הצורך בפיתוח וטיפוח  חשיבה מושכלת ונבונה בעת השימוש באינטרנט.

להקשיב רק לתקשוב ?

בקורס "היבטים גלובליים של התקשוב" בהנחייתה של ד"ר חגית מישר-טל נחשפנו לתכניות תקשוב לאומיות שונות בתחום החינוך ברחבי התבל. בין התכניות הללו, בלטה בעיקר התכנית של בריטניה.

בריטניה היא בין המדינות הראשונות אשר החלה לעסוק בתקשוב, כאשר הדגשים העיקריים הם בעיקר טכנולוגיה, מעבר למחשבים וההצטיידות עצמה. ובמה דברים אמורים ?

1. היחס בין מספר הילדים למחשב הוא 1:6.

2. קישור בתי הספר לתשתיות של אינטרנט מהיר.

3. הצטיידות הכיתות בלוחות אינטראקטיביים.

והיכן הפדגוגיה ?

הצוות החינוכי והפדגוגיה הם החוליה החסרה בשרשרת הטכנולוגית המוצגת, וכיוון שהמורים לא אימצו לחיקם את הטכנולוגיה כחלק בלתי נפרד מתהליך ההוראה שלהם, נותרה הטכנולוגיה מנותקת מהפדגוגיה. מאז עברו תכניות תקשוב רבות במשרד החינוך של בריטניה, תוך התייחסות לפדגוגיה וניכר כי מכל תכנית הופקו לקחים משמעותיים ויושמו.

וישראל – היכן היא ?

בשנת 2011 נכנסה ישראל ל-30 המדינות המפותחות בעולם, אך יחד עם זאת היא ממוקמת במקום נמוך מאד בתחום התקשוב. על מנת שישראל תמנף עצמה ותמוקם גבוה, ישנם קריטריונים המסייעים בהערכת תכנית התקשוב הלאומית בחינוך. אמיין אותם ל-4 קבוצות עיקריות: רמת הלומד, רמת המורה, רמת המדיניות ורמת התשתיות. כך שבכל אחת מהרמות הללו, יש להחיל שינוי משמעותי.

הידעתם כי החל משנות ה- 70 פותחו יותר מ-10 תכניות תקשוב בחינוך ?

בשנות ה-70-80 הוקמו גופים שונים, כדוגמת מט"ח כגורם אשר יפתח את הקשר בין הטכנולוגיה לחינוך, חלו שינויים מהותיים בשימוש במחשב ובשנת 1986 חל המהפך בשימוש במחשב ובפיתוח מיומנויות מסדר חשיבה גבוה. אך האם היה די בכך ?? כמובן שלא ! בשנות ה- 90 ההשקעה הייתה בתשתיות אינטרנט, הצטיידות והטמעה פדגוגית. חלה מהפיכת האינטרנט ושוב – שונו התכניות הפדגוגיות בהתאם לתפיסה החדשה.

שלושה עשורים בהם מתואר מצב אידיאלי עבור התקשוב בישראל.

אך מה קורה בעשור הראשון של שנות ה- 2000 ?

חלה ירידה חדה בהצטיידות במחשבים, בלאי המחשבים הלך וגדל והחלה להתגבש תפיסה חדשה: איים של חדשנות. דהיינו – מקומות בהם תהייה השקעה משמעותית, דבר השפיע למקומות נוספים חדשים. האם האיים שרדו את איתני המערכת ? לא ולא ! רק לקראת סוף העשור הראשון (2010) עלה כי עניין איים של חדשנות אינו מוצלח ואינו מצליח להטמע במערכת.

והנה אנחנו בשנת 2011 – ועקב כניסתה של ישראל למדינת התקשוב ב- OECD פותחה תכנית לאומית חדשה לתקשוב הכוללת את תכנית הערכת משרד החינוך למאה ה- 21 ותכנית להקניית מיומנויות המאה ה-21.

אז מה בכל זאת חדש ?!

המעגל אשר מייצג תפיסה זו מההיבט הארגוני תשתיות ותחזוקה ופיתוח מקצועי של עובדי הוראה ומההיבט הפדגוגי התאמת תכניות הלימוד ותכנים דיגיטליים, כך שבין שני ההיבטים הללו נמצאת ההערכה.

הדגש בתכנית החדשה הוא העצמת המורה בסביבת עבודתו, פיתוחו והכשרתו המקצועית והפדגוגית במטרה שיעביר זאת לתלמידים. כך שברמה המערכתית המורה הוא במרכז וברמה הפדגוגית – התלמיד במרכז.

האם יש די בכך ? מה דעתי בעניין ?

סקירה היסטורית ארוכה במקצת ודי משקפת את המצב הלכה למעשה בין כותלי הכיתות. מצרפת את תגובתי בקבוצת הקורס שנפתחה בפייסבוק :

כאשר נחשפתי לתכנים הללו, עלה על פניי חיוך של "היי ! אני מגיעה מהחינוך ! עכשיו אני יודעת מהי נקודת הפתיחה, אני נמצאת איפשהו על ציר החדשנות החינוכית ומבחן המציאות רחוק מאד מנקודת הסיום "

כן, זה היה חיוך ארוך (:

להעלות סרטון או לעלות על שרטון

כמה פעמים שילבתם סרטון בשיעור ? כמה פעמים הפעלתם שיקולי דעת בבחירת הסרטון ? כמה פעמים הערכתם באופן יעיל חומרי למידה חזותיים, כדוגמת סרטונים ?

לעניות דעתי, התשובה היא מעט מאד.

בקורס "הערכת טכנולוגיות ידע" בהנחייתה של ד"ר אייל ליאת, אני מוצאת עצמי נחשפת לרבדים חדשים של הוראה, למידה, חשיבה מתפתחת וכך אני יוצאת מכל שיעור עם ארגז עשיר בכלים קוגנטיביים ומעשיים כאחד.

בשיעור "הערכת מולטימדיה" עברנו תהליך למידה אותו צריך לעבור התלמיד בכיתה. קיבלנו משימת צפייה ולאחר מכן צפינו בסרטון.

אנסה להעביר לכם טעימה מהשיעור אותו חוויתי.

לפניכם סצנה הלקוחה מסרטון: - Dead Poets Society"ללכת שבי אחריו" בכיכובו של רובין וויליאמס.

בטרם תצפו בסרטון, נסו להשיב לעצמכם על שתי שאלות: מה ראיתם בסרט ובאילו אסטרטגיות הוראה השתמש המורה בכיתה ?

הידעתם כמה רבות הן המיומנויות והאסטרטגיות אשר להן ניתן מענה בהקרנת סרטון בשיעור ?

חוש הומור, שבירת מוסכמות, שינוי פרופיל, שימוש ברמזים, יצירתיות, משחק, הפתעה, הפעלה, התלהבות, יחס אישי, כבוד, חיקוי, ריכוז, קשב וכמובן התאמה לאוכלוסיית היעד.

כולנו רוצים לפתח זאת בקרב תלמידי הכיתה. לכן, אם בחרתם לשלב סרטון בשיעור, יש צורך במטלת טרום צפייה, כדוגמת: כיצד הסרט גרם לנו להרגיש ? כיצד תפעלו-לו אתם גיבור הסרט ? עצירת הסרט באמצע – שערו, מה ההמשך ?

כמובן, שבעידן המאה ה-21 חשוב לשלב גם שאלות מסדר חשיבה גבוה:

א. כתבו שאלות המתעוררות בכם בעקבות הצפייה בסרטון.

ב. השוו בין שני הסרטונים בהם צפיתם.

ג. מי מבין הסרטונים שצפית אמין יותר ? נמקו.

ככל שהתלמיד יהיה פעיל יותר ומתנסה יותר במהלך הצפייה בסרטון, כך הסיכוי שהוא יזכור את התוכן הנלמד גבוה יותר.

אין ספק, שבעידן המאה ה-21, פיתוח מיומנויות מסדר גבוה חולש על תחומים רבים, וכפי שראינו על קצה המזלג, גם על שילוב סרטון בשיעור.

לכן, אם איננו רוצים שהשיעור יעלה על שרטון, ואנו רוצים להעלות סרטון – עלינו להפעיל שיקולי דעת בכל שלב ושלב במהלך ההוראה והתאמת הסרטון למטרה אותה אנו רוצים להשיג.

כמחנכת כיתה ובראייה לאחור, בדק בית מראה לי כי בסרטונים אשר שולבו במהלך השיעורים אצלי בכיתה, אכן התבססו על הנלמד אצל ד"ר ליאת אייל. אך יחד עם זאת, תמיד יש מקום ללמידת דברים חדשים התורמים להתפתחותי כמורה ולהתפתחות התלמידים כאזרחי המאה ה-21.

מצרפת סצנה הלקוחה מאותו סרט ובה הלמידה המסורתית בולטת באופן ניכר, ההבדלים בין שתי הסצנות ברורים להפליא ולנו, כאנשי חינוך, אין ספק איזו שיטת הוראה ואילו מיומנויות אנו מייחלים לפתח ולטפח בקרב תלמידנו:

התוכן המופיע ברשומה זו מבוסס על הנלמד בשיעור "הערכת מולטימדיה" בהנחייתה של ד"ר אייל ליאת.

הכתה חכמה או התלמידים חכמים ?

ברשומה זו אתן במה לקורס של ד"ר אתי כוכבי, "עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות" ודבריי יתבססו, בחלקם, על הנעשה בשיעור.

שיעורים אלה מתנהלים באופן שונה מהשיעורים האחרים.  הכיצד ?

בשיעורים אלה, המרצה משתמשת בלוח אינטראקטיבי ומפגינה את המיומנויות הנדרשות באופן מרתק ומושלם, וכך הופך השיעור משיעור מסורתי לשיעור פדגוגי חדשני אמיתי החי את עידן המאה ה-21.

אתייחס לשיעור האחרון שהתקיים בנושא כתות חכמות ולוח אינטראקטיבי.

בשיעור זה עמדנו על הגדרתם של שני מושגים מרכזיים, כתה חכמה ולוח אינטראקטיבי, השוונו בין המודלים השונים, נחשפנו לדוגמאות שונות ואף זכינו להשתתף בהצבעה בעזרת קליקרים.

האמת – הרגשתי כילדה קטנה בחנות ממתקים. נחשפתי לשיעור מתוקשב עם אמצעים טכנולוגים מתקדמים, שבמצב רגיל לא הייתה נקרית בדרכי הזדמנות שכזו, ועל כך אני מודה.

ובכן, מהי כתה חכמה ? מה הופך אותה לחכמה ? האם התלמידים ? האם המורים ? האם האמצעים הדיגיטליים ? או שמא כל התשובות נכונות ?

כתה חכמה היא סביבה לימודית עדכנית בכיתת האם הפיזית (אבני, רותם ובן חפר. 2010).

קיימים ארבעה מודלים להגדרת כתה חכמה:

א.    מחשב+מקרן+חיבור לרשת – זוהי הרמה הבסיסית הקיימת במרבית הכיתות.

ב.    מחשב+מקרן+חיבור לרשת+לוח אינטראקטיבי – לעת עתה קיים רק בבתי ספר מדגימים.

ג.     מחשב+מקרן+לוח אינטראקטיבי+עגלות מחשב ניידות.

ד.    מחשב לכל תלמיד.

המטרה בכל המודלים הללו היא הפיכת ההוראה להוראה מתוקשבת וכנגזרת – שדרוג המורים למורים מתוקשבים.

כאשת חינוך המתנסה בשטח ביום יום אני מודה ומתוודה כי גם הרמה הבסיסית אינה קיימת בכיתתי. מזה שנתיים אני ממתינה בסבלנות לקבלת מחשב וחיבור לאינטרנט בכיתתי, ואלה – טרם הגיעו. כך שמאד קשה להשיג את המטרה המדוברת.

בנסיוני להשיב על השאלה מהי כתה חכמה,  תשובתי היא שכל התשובות נכונות. מורה המשתמש באופן מושכל ומיטבי בכלים הטכנולוגים המצויים בכיתתו יוביל לכך שתלמידי כיתתו יטפחו את חשיבתם ויזמנו עבורם למידה שונה, למידה שיתופית עם מיומנויות מסדר חשיבה גבוה.

בינתיים, הטכנולוגיה מתפתחת בקצב מסחרר, ובראשי מתרוצצות שאלות רבות –  אתמול היה מחשב ומקרן ומחר לוח אינטראקטיבי ... מה יהיה בעוד יומיים ? איזה מכשיר חדשני ומהפכני יחליף את הלוח האינטראקטיבי ? כיצד יוכלו המורים החוששים משימוש בסיסי במחשב ללמוד את נפלאות הלוח האינטראקטיבי ולהשתלב עם הטכנולוגיה ?

התשובה לכך טמונה בעובדה כי הוראה מתוקשבת מזמנת לתלמיד שיעורים מיוחדים שלא נחשף אליהם עד כה. בל נשכח כי התלמידים הם ילידים דיגיטלים וכי הימצאותו של מכשיר טכנולוגי כזה או אחר בשיעור מהווה באופן אוטומטי  חיבור ישיר ועדכני לעולמם ומפרה אותם יותר מאשר דף המורה ודף העבודה.

חששם של המורים, לדעתי, נובע מחוסר ידע בתפעול המחשב וקל וחומר בתפעולו של לוח אינטראקטיבי וחששות אלה מונעים את הטמעתה של הטכנולוגיה במערכת החינוך.

הטכנולוגיה הוטמעה מעולה בעולם הצבא והעסקים, שם למעשה החלה את דרכה.  מדוע בחינוך חוששים המורים מהתנסות שכזו ?

על כך אין לי תשובה. אני יכולה לשער כי תמיד נחמד להשען על הישן והמוכר. קשה להושיט יד לעבר החדש. ובמקרה זה הטכנולוגיה.

דבר אחד אני יודעת – כל עוד המורים יחששו להתנסות ויראו בטכנולוגיה כלי מאיים, המושג "כתה חכמה" ישאר בגדר הגדרה בלבד. הכתה אכן תהייה חכמה ומצויידת אם במקרן ואם בלוח אינטראקטיבי, ובמצב זה, מורי ותלמידי ישראל ימשיכו להוביל מהסוף במבחני העולם.

הסרטון "Smart Classrooms In Israel" משקף את המודל הרביעי של כתה חכמה – מחשב לכל תלמיד והוא לקוח מתוך אתר יוטיוב :