ActivInspire - השראה ללא הפסקה !

באחת מרשומותיי, כתבתי על השימוש היעיל והאיכותי שעושה ד"ר אתי כוכבי בתוכנת הלוח החכם במסגרת הקורס " עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות ", תוכנת ה- ActivInspire.

השימוש בתוכנת ה- ActivInspireהכניס אותי לעולם אחר, בו הטכנולוגיה נפגשת עם כלים פדגוגיים המתאימים עצמם לשימוש בהוראה ופותחים דלתות רבות של דמיון, העשרה, סקרנות ויצירתיות בקרב המשתמשים, במקרה זה הן התלמידים והן המורים.

אחד מתפקידיי כמחנכת כיתה הוא הוראת המתמטיקה.  מן הסתם, העובדה כי יש לי תעודת הוראה במתמטיקה אינה מעידה על כך כי אני יודעת לשרטט באופן מדוייק. בפרט בהקניות, במהלכן עליי לשרטט על הלוח צורות שונות: מעגלים, ריבועים, משולשים ממשפחות שונות, זוויות וכמובן – בל נשכח את נושא השברים – חלוקת השלם לחלקים שווים.

 בכל פעם בה שירטטתי צורה הנדסית על הלוח, ביקשתי מהתלמידים להתעלם מכישורי השרטוט שלי ולהניח כי המעגל אכן עגול וכי צלעות הריבוע אכן שוות באורכן ובעניין השברים – "נניח שהחלקים שווים אלה לאלה"...

בתוכנת ה- ActivInspire אין הדבר כך – בעזרת הפונקציה "כלים ללימוד מתמטיקה" – ניתן לבחור באיזה כלי הנדסי שאנו רוצים ולבצע בעזרתו את הפעולה הנדרשת, ואת ההנחות שתוארו לעיל, מניחים התלמידים בצד ונותנים דרור לדמיונם.

כך לדוגמא ניתן לראות את השימוש במחוגה בעזרתה ניתן לשרטט מעגל מושלם, לסמן את מרכז המעגל, המסייע לנו בחלוקת השלם לחלקים שווים, ניתן להסביר מהי זוית, לסמן זויות ועוד פעולות רבות אחרות הנגזרות מצרכי השיעור.

שימוש הנדסי נוסף בתוכנת ה- ActivInspireהוא "זיהוי צורות" – המשתמש משרטט צורה הנדסית הקרובה ככל האפשר לצורה הנכונה, והכלי "זיהוי צורות" מזהה את השרטוט וממיר אותו לצורה ההנדסית.
כמה נפלא !

 

מדוע מצאתי לנכון להביא את שתי הדוגמאות הללו משלל הכלים והאפשרויות שמציע הלוח החכם ?

התשובה לשאלה זו מורכבת משני חלקים:

הקושי בו אני נתקלת בשרטוט צורות מדוייקות, אם במהלך הקניית חומר לימודי חדש ואם בכלל, מונע גם מהתלמידים להבין באופן מדוייק ונכון את ההקנייה ובכך לפספס את השגת מטרת השיעור, כיוון שאי אפשר לדבר על תכונות הריבוע או המלבן אם הצלעות בשרטוט אינן מקבילות ואינן מאונכות ...

ואם במורים נפלה שלהבת, מה יגידו תלמידי הכיתה ??

במהלך השיעורים אני עדה עד כמה קשה למרבית התלמידים להניח את הסרגל על הדף ביד אחת וביד השנייה לשרטט קו ישר ומקביל, קו ישר ומאונך, ריבוע בעל צלעות השוות באורכן היוצרות ארבע זויות ישרות בנקודת המפגש ביניהן .... והיד עוד נטויה.

מה לגבי תלמידים בעלי לקויות למידה ובעלי קשיים מוטוריים, הן המוטוריקה העדינה והן הגסה ?

שתי הדוגמאות שהצגתי פותרות בעיות אלה,אם למורה ואם לתלמידים, ובכך נותנות מענה לשונות הקיימת בקרב תלמידי הכיתה והמורים.

אך, לדעתי, יתרון זה הוא גם כחרב פיפיות לתלמיד המתקשה בשרטוט –

באמצעות השרטוט מפתח התלמיד את המוטוריקה העדינה שלו, מחזק את קשריו החברתיים ומבקש סיוע מחבריו לכיתה ומטח מיומנויות שאינן באות לידי ביטוי בשימוש בתוכנת לוח חכם.

וכאן אני נכנסת לתמונה, כאשת חינוך בעידן המאה ה-21 עליי ללמוד ולדעת כיצד לשלב בין הישן לחדש, בין המסורת לחדשני  ולסייע בעיצוב דמות בוגר המאה ה-21. אני מאמינה שהשילוב בין השניים יוביל להשגת המטרות והיעדים הפדגוגיים באופן מיטבי ויעיל ויתרום לכך שחווית הלמידה עבור התלמיד תהייה הרבה יותר משמעותית ומבנה.

העם דורש Like חברתי

בשבועות האחרונים מחאת האוהלים תקעה יתד משמעותי באקטואליה ובקרב אזרחי המדינה.

מחאת הדור הצעיר בגין עוולות חברתיים הנגרמים בחברה הישראלית ומונעים מצב של קיום בכבוד.

הדור הצעיר הוא אותו דור דיגיטלי אשר נולד לתוך העולם הדיגיטלי. ואכן, המחשב והאייפון הפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף האוהלי ומשמשים ככלי מרכזי בידי המוחאים לשתף את עם ישראל בארועים המתרחשים והעתידיים להתרחש.

והיכן ניתן למצוא עדכונים והודעות שוטפות על כך ?

בפייסבוק, כמובן.

בניגוד למהפכה שהתרחשה במצרים, בה הפייסבוק שימש ככלי ממנו יצא ההמון אל הרחובות. מחאת האוהלים פועלת באופן הפוך – היידוע והשיתוף על קיר הקבוצה משמש אך ורק לצורך יידוע ושיתוף בנעשה.

מארגני מחאת האוהלים משתמשים ברשת האינטרנט של בת הקפה הנמצאים סביבם והם מעדכנים באופן שוטף את דף הפייסבוק. אך לא די בדף בית אחד, או שמא עליי לכתוב דף אוהל אחד. ישנם דפים נוספים המציינים אירועים שונים, כדוגמת הפגנות אשר מתארגנות ברחבי הארץ ומפה המציינת היכן ממוקמים מוקדי המחאה.

תארו לכם את מחאת האוהלים ללא פייסבוק ... או את מחאת הקוטג' ללא פייסבוק ... או אולי את המהפיכה במצרים ללא פייסבוק.. ולא רק במחאות עסקינן  - ישנם דברים רבים המתקיימים בזכות והודות לפייסבוק, אחד מהם הוא ערב הזכרון בו נכחתי הודות לפייסבוק ועל כך אף נרשמה רשומה בבלוג שלי, אך בל נשכח כי בצד דברים רבים אלה, ישנם גם דברים פחות נעימים ופחות חיוביים המצרכים משנה זהירות.

שוב אני מוצאת עצמי נחשפת לשימוש נאות של הפייסבוק הממלא את ייעודו כרשת חברתית והפעם בידי החברה הישראלית הצעירה היוצרת שינוי חיובי ומהותי עבור החברה הישראלית בה אנו חיים בעידן המאה ה-21.

שינוי ? רק לטובה...

בקורס "הערכת טכנולוגיות ידע" בהנחייתה של ד"ר אייל ליאת למדנו על מחקר פעולה, אך לא ארחיב כאן נושא זה, אלא אציג חלק קטן, אך משמעותי עבורי ממהלך השיעור.

 הסרטון מציג את דיאנה לאופנברג, מורה מארה"ב, המשקפת את תפיסת עולמה לגבי למידה על ציר זמן המשקף מה היה תפקיד בית הספר והמורה בתקופות שונות בחייהם של סבתה, אביה, שלה כתלמידה וכעת – שלה כאשת חינוך.

מניתוח ציר זמן זה עולה כי קיים צורך בשינוי.

למעשה, דבריה של המורה דיאנה מאפיינים ומציגים את התובנות שלה לגישתה החינוכית לאורך מסלולי החינוך בהם היא צועדת כמורה וכאדם. על תובנות אלה אלה ניתן למנות הזדמנות ללמידה מכישלון, או במשפט שכולנו מכירים – לומדים מטעויות, פתיחות מול התלמידים, אמונה בהם, אהבת התלמידים והמקצוע, הרצון לשינוי והאל-חשש ללכת נגד הזרם, נגד אתם אנשי חינוך שלא האמינו בדרכה שלה.

המורה דיאנה מציגה שלוש תובנות עיקריות הנובעות מהצורך לעשות שינוי בבית הספר,ממקום אליו מגיעים לקבל מידע ולהבחן במבחנים עם שאלות סגורות, למקום שבו הלמידה :

א.  חוויתית ומשמעותית עבור התלמידים.

ב. מתן במה לקולם האישי ובכך להעצימם כתלמידים, ילדים ובני אדם.

ג. קבלת כשלונות, כלומר – על הלמידה לכלול מידה מסויימת של כישלונות שכן הם מהווים חלק חשוב בתהליך הלמידה של התלמיד.

ושוב, תובנות אלה מבטאות את הרעיון הבסיסי והוא יצירת שינוי. מהיכן יש להתחיל את השינוי ?

השינוי הוא שינוי פנימי המתחיל וצומח מבפנים, מתוכי, מתוך צורך אישי ולא מערכתי. שינוי מקירבי  ולא בקרב אחרים, שינוי בגישתי ולא בגישת האחר.

נהניתי מאד לראות את הברק בעיניה של המורה ועד כמה היא חדורת מוטיבציה להביא לעולם את ה"אני מאמין" שלה למען יראו ויישמו. כל כך מתחברת ל"אני מאמין" של המורה דיאנה שנתן שֵם לחלק מדרכי ההוראה שלי. הפעם, אדע יותר היכן לשים את הדגש יותר, היכן להפחית וכיצד להעצים.

ממליצה בחום לכל איש ואשת חינוך לצפות בסרטון הזה ולהיזכר בסיבות שהודות להן אנו נמצאים במערכת החינוך ומחנכים את דור העתיד של מדינת ישראל.

מלחמת גוג(ל)



התמונה לקוחה מאתר וואלה





כמה פעמים הורדתם תוכנה ויחד עימה ביקרו במחשב העבודה האישי שלכם רוגלות שהשפיעו על מהירות המחשב ? השתלטו על דף הבית ? האטו את קצב עבודת המחשב ? וכל מה שהצלחתם לחשוב עליו זה שזכרון המחשב שלכם מלא ולא נותר בו מספיק מקום.

ובכן, אין זה כך.

ענקית האינטרנט, גוגל, בנוסף לכל יישומיה השימושיים, פיתחה יישום המזהה אם מחשב העבודה האישי שלכם נדבק בתוכנת רוגלה כלשהי. במידה וכן, בכניסה לאחד מאתרי גוגל, תתקבל הודעה כי המחשב נמצא בסכנה ויחד עם הודעה זו, מצורף קישור המסייע למשתמש בהסרת התוכנה.

זיהוי השתלטות הרוגלות על המחשב החל במקרה. על פי דברי מהנדס חברת האבטחה, כחלק מעבודות התשתית היום-יומיות החלו לעלות דפוסי זיהוי לא רגילים. מעקב אחר דפוסים אלה העלה כי קיימת תוכנת רוגלה המגיעה ממחשב שהודבק לשרתי גוגל, אוספת את המידע המתקבל ומעבירה אותו באמצעות צד שלישי.

ומהי הסיבה לכך ?

התשובה לכך מאד פשוטה – מעקב אחר משתמשים ואיסוף מידע המועבר ברשת.

זהו בן המקרים הראשונים בהם חברה חיצונית, כדוגמת גוגל, מזהה פעילות בעייתית במחשבי הגולשים ומסייעת להם מיוזמתה האישית להסיר את הרוגלות וזאת מבלי שיהיה צורך שהמשתמש יתקין תוכנת אבטחה על המחשב.

האם כעת המחשבים יכולים לישון טוב בלילה ??

ממש לא !

ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, כך מתקדם גם הנשק אשר תוקף אותה. (ובזמן כתיבת שורות אלו, עולה בי הקבלה של עמידות החיידקים לאנטיביוטיקה).

כילדים, חלמנו על סוסים ואבירים ולא העלינו בדעתנו שנתקל בסוס טרויאני המאיים על מחשב ואין לנו מספיק כלים להלחם בו ולהושיע את המחשב.

בטרם נלחץ כפתור ה- Download, חשוב שנדע את ההשלכות.

הורדת תוכנות, משחקים ו-ToolBarים למיניהם הינם חלק בלתי נפרד מהשימוש הקבוע של כלל האנושות, ושל התלמידים בפרט. לכן, במקרה זה, מודגש הצורך בפיתוח וטיפוח  חשיבה מושכלת ונבונה בעת השימוש באינטרנט.

להקשיב רק לתקשוב ?

בקורס "היבטים גלובליים של התקשוב" בהנחייתה של ד"ר חגית מישר-טל נחשפנו לתכניות תקשוב לאומיות שונות בתחום החינוך ברחבי התבל. בין התכניות הללו, בלטה בעיקר התכנית של בריטניה.

בריטניה היא בין המדינות הראשונות אשר החלה לעסוק בתקשוב, כאשר הדגשים העיקריים הם בעיקר טכנולוגיה, מעבר למחשבים וההצטיידות עצמה. ובמה דברים אמורים ?

1. היחס בין מספר הילדים למחשב הוא 1:6.

2. קישור בתי הספר לתשתיות של אינטרנט מהיר.

3. הצטיידות הכיתות בלוחות אינטראקטיביים.

והיכן הפדגוגיה ?

הצוות החינוכי והפדגוגיה הם החוליה החסרה בשרשרת הטכנולוגית המוצגת, וכיוון שהמורים לא אימצו לחיקם את הטכנולוגיה כחלק בלתי נפרד מתהליך ההוראה שלהם, נותרה הטכנולוגיה מנותקת מהפדגוגיה. מאז עברו תכניות תקשוב רבות במשרד החינוך של בריטניה, תוך התייחסות לפדגוגיה וניכר כי מכל תכנית הופקו לקחים משמעותיים ויושמו.

וישראל – היכן היא ?

בשנת 2011 נכנסה ישראל ל-30 המדינות המפותחות בעולם, אך יחד עם זאת היא ממוקמת במקום נמוך מאד בתחום התקשוב. על מנת שישראל תמנף עצמה ותמוקם גבוה, ישנם קריטריונים המסייעים בהערכת תכנית התקשוב הלאומית בחינוך. אמיין אותם ל-4 קבוצות עיקריות: רמת הלומד, רמת המורה, רמת המדיניות ורמת התשתיות. כך שבכל אחת מהרמות הללו, יש להחיל שינוי משמעותי.

הידעתם כי החל משנות ה- 70 פותחו יותר מ-10 תכניות תקשוב בחינוך ?

בשנות ה-70-80 הוקמו גופים שונים, כדוגמת מט"ח כגורם אשר יפתח את הקשר בין הטכנולוגיה לחינוך, חלו שינויים מהותיים בשימוש במחשב ובשנת 1986 חל המהפך בשימוש במחשב ובפיתוח מיומנויות מסדר חשיבה גבוה. אך האם היה די בכך ?? כמובן שלא ! בשנות ה- 90 ההשקעה הייתה בתשתיות אינטרנט, הצטיידות והטמעה פדגוגית. חלה מהפיכת האינטרנט ושוב – שונו התכניות הפדגוגיות בהתאם לתפיסה החדשה.

שלושה עשורים בהם מתואר מצב אידיאלי עבור התקשוב בישראל.

אך מה קורה בעשור הראשון של שנות ה- 2000 ?

חלה ירידה חדה בהצטיידות במחשבים, בלאי המחשבים הלך וגדל והחלה להתגבש תפיסה חדשה: איים של חדשנות. דהיינו – מקומות בהם תהייה השקעה משמעותית, דבר השפיע למקומות נוספים חדשים. האם האיים שרדו את איתני המערכת ? לא ולא ! רק לקראת סוף העשור הראשון (2010) עלה כי עניין איים של חדשנות אינו מוצלח ואינו מצליח להטמע במערכת.

והנה אנחנו בשנת 2011 – ועקב כניסתה של ישראל למדינת התקשוב ב- OECD פותחה תכנית לאומית חדשה לתקשוב הכוללת את תכנית הערכת משרד החינוך למאה ה- 21 ותכנית להקניית מיומנויות המאה ה-21.

אז מה בכל זאת חדש ?!

המעגל אשר מייצג תפיסה זו מההיבט הארגוני תשתיות ותחזוקה ופיתוח מקצועי של עובדי הוראה ומההיבט הפדגוגי התאמת תכניות הלימוד ותכנים דיגיטליים, כך שבין שני ההיבטים הללו נמצאת ההערכה.

הדגש בתכנית החדשה הוא העצמת המורה בסביבת עבודתו, פיתוחו והכשרתו המקצועית והפדגוגית במטרה שיעביר זאת לתלמידים. כך שברמה המערכתית המורה הוא במרכז וברמה הפדגוגית – התלמיד במרכז.

האם יש די בכך ? מה דעתי בעניין ?

סקירה היסטורית ארוכה במקצת ודי משקפת את המצב הלכה למעשה בין כותלי הכיתות. מצרפת את תגובתי בקבוצת הקורס שנפתחה בפייסבוק :

כאשר נחשפתי לתכנים הללו, עלה על פניי חיוך של "היי ! אני מגיעה מהחינוך ! עכשיו אני יודעת מהי נקודת הפתיחה, אני נמצאת איפשהו על ציר החדשנות החינוכית ומבחן המציאות רחוק מאד מנקודת הסיום "

כן, זה היה חיוך ארוך (:

להעלות סרטון או לעלות על שרטון

כמה פעמים שילבתם סרטון בשיעור ? כמה פעמים הפעלתם שיקולי דעת בבחירת הסרטון ? כמה פעמים הערכתם באופן יעיל חומרי למידה חזותיים, כדוגמת סרטונים ?

לעניות דעתי, התשובה היא מעט מאד.

בקורס "הערכת טכנולוגיות ידע" בהנחייתה של ד"ר אייל ליאת, אני מוצאת עצמי נחשפת לרבדים חדשים של הוראה, למידה, חשיבה מתפתחת וכך אני יוצאת מכל שיעור עם ארגז עשיר בכלים קוגנטיביים ומעשיים כאחד.

בשיעור "הערכת מולטימדיה" עברנו תהליך למידה אותו צריך לעבור התלמיד בכיתה. קיבלנו משימת צפייה ולאחר מכן צפינו בסרטון.

אנסה להעביר לכם טעימה מהשיעור אותו חוויתי.

לפניכם סצנה הלקוחה מסרטון: - Dead Poets Society"ללכת שבי אחריו" בכיכובו של רובין וויליאמס.

בטרם תצפו בסרטון, נסו להשיב לעצמכם על שתי שאלות: מה ראיתם בסרט ובאילו אסטרטגיות הוראה השתמש המורה בכיתה ?

הידעתם כמה רבות הן המיומנויות והאסטרטגיות אשר להן ניתן מענה בהקרנת סרטון בשיעור ?

חוש הומור, שבירת מוסכמות, שינוי פרופיל, שימוש ברמזים, יצירתיות, משחק, הפתעה, הפעלה, התלהבות, יחס אישי, כבוד, חיקוי, ריכוז, קשב וכמובן התאמה לאוכלוסיית היעד.

כולנו רוצים לפתח זאת בקרב תלמידי הכיתה. לכן, אם בחרתם לשלב סרטון בשיעור, יש צורך במטלת טרום צפייה, כדוגמת: כיצד הסרט גרם לנו להרגיש ? כיצד תפעלו-לו אתם גיבור הסרט ? עצירת הסרט באמצע – שערו, מה ההמשך ?

כמובן, שבעידן המאה ה-21 חשוב לשלב גם שאלות מסדר חשיבה גבוה:

א. כתבו שאלות המתעוררות בכם בעקבות הצפייה בסרטון.

ב. השוו בין שני הסרטונים בהם צפיתם.

ג. מי מבין הסרטונים שצפית אמין יותר ? נמקו.

ככל שהתלמיד יהיה פעיל יותר ומתנסה יותר במהלך הצפייה בסרטון, כך הסיכוי שהוא יזכור את התוכן הנלמד גבוה יותר.

אין ספק, שבעידן המאה ה-21, פיתוח מיומנויות מסדר גבוה חולש על תחומים רבים, וכפי שראינו על קצה המזלג, גם על שילוב סרטון בשיעור.

לכן, אם איננו רוצים שהשיעור יעלה על שרטון, ואנו רוצים להעלות סרטון – עלינו להפעיל שיקולי דעת בכל שלב ושלב במהלך ההוראה והתאמת הסרטון למטרה אותה אנו רוצים להשיג.

כמחנכת כיתה ובראייה לאחור, בדק בית מראה לי כי בסרטונים אשר שולבו במהלך השיעורים אצלי בכיתה, אכן התבססו על הנלמד אצל ד"ר ליאת אייל. אך יחד עם זאת, תמיד יש מקום ללמידת דברים חדשים התורמים להתפתחותי כמורה ולהתפתחות התלמידים כאזרחי המאה ה-21.

מצרפת סצנה הלקוחה מאותו סרט ובה הלמידה המסורתית בולטת באופן ניכר, ההבדלים בין שתי הסצנות ברורים להפליא ולנו, כאנשי חינוך, אין ספק איזו שיטת הוראה ואילו מיומנויות אנו מייחלים לפתח ולטפח בקרב תלמידנו:

התוכן המופיע ברשומה זו מבוסס על הנלמד בשיעור "הערכת מולטימדיה" בהנחייתה של ד"ר אייל ליאת.

הכתה חכמה או התלמידים חכמים ?

ברשומה זו אתן במה לקורס של ד"ר אתי כוכבי, "עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות" ודבריי יתבססו, בחלקם, על הנעשה בשיעור.

שיעורים אלה מתנהלים באופן שונה מהשיעורים האחרים.  הכיצד ?

בשיעורים אלה, המרצה משתמשת בלוח אינטראקטיבי ומפגינה את המיומנויות הנדרשות באופן מרתק ומושלם, וכך הופך השיעור משיעור מסורתי לשיעור פדגוגי חדשני אמיתי החי את עידן המאה ה-21.

אתייחס לשיעור האחרון שהתקיים בנושא כתות חכמות ולוח אינטראקטיבי.

בשיעור זה עמדנו על הגדרתם של שני מושגים מרכזיים, כתה חכמה ולוח אינטראקטיבי, השוונו בין המודלים השונים, נחשפנו לדוגמאות שונות ואף זכינו להשתתף בהצבעה בעזרת קליקרים.

האמת – הרגשתי כילדה קטנה בחנות ממתקים. נחשפתי לשיעור מתוקשב עם אמצעים טכנולוגים מתקדמים, שבמצב רגיל לא הייתה נקרית בדרכי הזדמנות שכזו, ועל כך אני מודה.

ובכן, מהי כתה חכמה ? מה הופך אותה לחכמה ? האם התלמידים ? האם המורים ? האם האמצעים הדיגיטליים ? או שמא כל התשובות נכונות ?

כתה חכמה היא סביבה לימודית עדכנית בכיתת האם הפיזית (אבני, רותם ובן חפר. 2010).

קיימים ארבעה מודלים להגדרת כתה חכמה:

א.    מחשב+מקרן+חיבור לרשת – זוהי הרמה הבסיסית הקיימת במרבית הכיתות.

ב.    מחשב+מקרן+חיבור לרשת+לוח אינטראקטיבי – לעת עתה קיים רק בבתי ספר מדגימים.

ג.     מחשב+מקרן+לוח אינטראקטיבי+עגלות מחשב ניידות.

ד.    מחשב לכל תלמיד.

המטרה בכל המודלים הללו היא הפיכת ההוראה להוראה מתוקשבת וכנגזרת – שדרוג המורים למורים מתוקשבים.

כאשת חינוך המתנסה בשטח ביום יום אני מודה ומתוודה כי גם הרמה הבסיסית אינה קיימת בכיתתי. מזה שנתיים אני ממתינה בסבלנות לקבלת מחשב וחיבור לאינטרנט בכיתתי, ואלה – טרם הגיעו. כך שמאד קשה להשיג את המטרה המדוברת.

בנסיוני להשיב על השאלה מהי כתה חכמה,  תשובתי היא שכל התשובות נכונות. מורה המשתמש באופן מושכל ומיטבי בכלים הטכנולוגים המצויים בכיתתו יוביל לכך שתלמידי כיתתו יטפחו את חשיבתם ויזמנו עבורם למידה שונה, למידה שיתופית עם מיומנויות מסדר חשיבה גבוה.

בינתיים, הטכנולוגיה מתפתחת בקצב מסחרר, ובראשי מתרוצצות שאלות רבות –  אתמול היה מחשב ומקרן ומחר לוח אינטראקטיבי ... מה יהיה בעוד יומיים ? איזה מכשיר חדשני ומהפכני יחליף את הלוח האינטראקטיבי ? כיצד יוכלו המורים החוששים משימוש בסיסי במחשב ללמוד את נפלאות הלוח האינטראקטיבי ולהשתלב עם הטכנולוגיה ?

התשובה לכך טמונה בעובדה כי הוראה מתוקשבת מזמנת לתלמיד שיעורים מיוחדים שלא נחשף אליהם עד כה. בל נשכח כי התלמידים הם ילידים דיגיטלים וכי הימצאותו של מכשיר טכנולוגי כזה או אחר בשיעור מהווה באופן אוטומטי  חיבור ישיר ועדכני לעולמם ומפרה אותם יותר מאשר דף המורה ודף העבודה.

חששם של המורים, לדעתי, נובע מחוסר ידע בתפעול המחשב וקל וחומר בתפעולו של לוח אינטראקטיבי וחששות אלה מונעים את הטמעתה של הטכנולוגיה במערכת החינוך.

הטכנולוגיה הוטמעה מעולה בעולם הצבא והעסקים, שם למעשה החלה את דרכה.  מדוע בחינוך חוששים המורים מהתנסות שכזו ?

על כך אין לי תשובה. אני יכולה לשער כי תמיד נחמד להשען על הישן והמוכר. קשה להושיט יד לעבר החדש. ובמקרה זה הטכנולוגיה.

דבר אחד אני יודעת – כל עוד המורים יחששו להתנסות ויראו בטכנולוגיה כלי מאיים, המושג "כתה חכמה" ישאר בגדר הגדרה בלבד. הכתה אכן תהייה חכמה ומצויידת אם במקרן ואם בלוח אינטראקטיבי, ובמצב זה, מורי ותלמידי ישראל ימשיכו להוביל מהסוף במבחני העולם.

הסרטון "Smart Classrooms In Israel" משקף את המודל הרביעי של כתה חכמה – מחשב לכל תלמיד והוא לקוח מתוך אתר יוטיוב :

ספר – זה כל הסיפור ?

כילדה, אני זוכרת את עצמי הולכת עם אימי לדוכני הספרים, כל אחת מאיתנו פותחת ספר ועוד ספר ובכך פותחות עולם חדש ועשיר בתוכן, צבעים וקולות, מתחברות לספר וחוזרות הבייתה עם חיוך של אושר ומספר ספרים בשקית.

כן, כך התנהל שבוע הספר בביתנו. בתקופה בה לספרים הייתה כריכה מבריקה וקשיחה, הדפים היו לבנים וריחניים מריח הדפוס ואף אחד טרם דפדף בספר.

במשך הזמן, כאשר גדלתי, התמעטו ביקוריי בדוכני הספרים וקריאת הספרים חסרה לי עד מאד. בכדי לגבור על צמא הקריאה, הייתי קוראת ספר שכבר קראתי בעבר עד שכבר שיננתי אותו בעל-פה.

באמצע יוני התקיים שבוע הספר העברי ולרגל השקת הספר, מושקת אפליקציית אייפד ראשונה המאפשרת קריאת ספרים בעברית. שם האפליקציה, איך לא, "עברית". לא ארחיב על האפליקציה, אך כן אתן במה לספר הדיגיטלי.

כבר פה ניתן היה להבין כי עידן המאה ה-21 לא פסח על ספרי הקריאה המסורתיים וקל מאד היה להבחין ולזהות את השוני הדיגיטלי הכובש את עולם המילים הכתובות על דף, המעבר החד מהספרים בעלי הכריכה הקשה וריח הדפסה לספרים דיגיטליים עם פס ייצור אחיד וזהה, מלבד לוח מסך המשתנה בהתאם לספר שהוריד המשתמש.

לספרים דיגיטליים יש יתרונות וחסרונות וכל אחד מהקוראים מתחבר אליו באופן שונה. כך למשל, הסופר – יורם קניוק, בן ה-81, בראיון לידיעות אחרונות סיפר כי ניתן לקרוא באייפד ללא זכוכית מגדלת או משקפיים גיוון שניתן להגדיל את האותיות, דבר המועיל מאד לאנשים בגילו.

יתרון נוסף הוא לשימוש בספר דיגטלי הוא נושא איכות הסביבה. באופן שכזה, איכות הסביבה נשמרת ולא נפגעת בשל שימוש רב בדפים.

כמו כן, קיימים יתרונות נוספים שאינם קיימים בספר קריאה מסורתי, כגון: אפשרות קריאה בחושך עם מסך מואר לאנשים האוהבים לקרוא בחושך או בנסיעה, ניתן להוריד ספרים מבלי הצורך לסחוב אותם בתיק או שחלילה לא יתפסו מקום על המדף ויצברו אבק.

יתרון לא פחות חשוב מופיע במאמרם של עשת-אלקלעי וגרי (2007) בו מוצג מחקר הבודק באיזו מידה משפיע המדיום על המסר. במחקר זה נבדקו שתי קבוצות המונות 80 תלמידי תיכון ומכללה בעלי מאפיינים זהים. כך, שקבוצה אחת קיבלה מטלה מודפסת על נייר  והקבוצה השנייה קיבלה מטלה דיגיטלית.

ממצאי המחקר הראו כי לא קיים הבדל בהישגים בין שתי הקבוצות ובין המינים, אך לגיל היה תפקיד חשוב ומשמעותי: בני נוער שיקפו חשיבה ביקורתית טובה במטלה הדיגיטלית מאשר הסטודנטים במכללה יותר מאשר בדפוס.

נתון זה מחזק את העובדה כי עידן הספרים בעלי הכריכה הקשה וריח הדפוס הולך ונעלם ובמקביל נדחף לו פנימה עידן המאה ה-21, עידן ספרים חדש – עידן הספרים הדיגיטליים ומי יודע אולי גם קידום הישגי התלמידים.

לפני סיום אזכיר את הספרייה שנסגרה בקריית שמונה ואת הספרים הרבים שנתרמו מהציבור ובכך הביעו תמיכתם בעידוד הקריאה. אני תוהה האם כך היה הדבר כאשר היה מדובר בתרומת ספרים דיגיטלים.

האם ערך הספר הדיגיטלי מבחינה ערכית ולא חומרית הוא שווה ערך לערכו של ספר מודפס וכרוך ?

אנסה להשיב על שאלה זו מהעמוד בו אני נמצאת בספר שלי (:

אני מגדירה עצמי כאדם דיגיטלי השואף עד מאד לצעוד עם קידמת הטכנולוגיה אך יחד עם זאת, אין ברשותי ספר דיגיטלי וכפי שאני מכירה את עצמי, הספר הדיגיטלי הוא גימיק עבורי המעלה את סף התלהבותי. אינני יודעת אם באמצעותו אגמע ספרים לרוב כפי שקרה עם הספרים המסורתיים.

מה שכן אני יודעת בוודאות – תמיד נחמד להציץ לכוננית ולראות שם ספרי קריאה המעלים נוסטלגיה וזכרונות.

מצרפת סרטון המתאר איך הספר "סיר הסירים" המדבר על גמילה מחיתולים, "נגמל" מדפיו :

ביבליוגרפיה:

ידיעות אחרונות (2011). אוחזר ב- 28 יוני 2011 מתוך: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4084512,00.html

ליפשיץ-קליגר, א' (2011). המסך עולה. ידיעות אחרונות, מוסף 24 שעות. 10-11.

Eshet-Alkalai, Y., & Geri, N. (2007). Does the medium affect the message? The influence of text representation format on critical thinking. Human Systems Management, 26(4), 269-279.

מהפיכה בחינוך

בשיעור האחרון של הקורס "קוריקולום" זכינו להרצאה מפיו של ד"ר דוד חן בנושא החינוך ותכניות הלימודים.

על פי ד"ר חן, תכנית לימודים היא עיצוב הידע בתחום דעת מסוים והיא אינה מקיפה את כל הידע המייצג את אותו תחום דעת. התכנים הנכללים בתכנית הלימודים אינם מגיעים במלואם ללומד ומכאן נובעת בעיה משמעותית שעיקרה הוא אילו תכנים יש לכלול בתכנית הלימודים ואילו לאו.

ד"ר חן הוסיף כי מרבית צוותי ההיגוי של תכניות הלימודים בוחרים את הנושאים אליהם הם מתחברים ולא הלומדים.

בהתבסס על המודל התיאורטי של תכנון לימודי, לב ליבו של תחום הינו ידע בסיסי המחייב בכדי שהלומד יוכל להבין את יתר המקצועות, מעבר ידע זה אל תכנית הלימודים מקטין את כמות הידע שעל הלומד ללמוד ב- 90%, ומכאן כמו הידע המגיעה אל הלומד עומדת על 10%, שעל פי נסיוני כמחנכת, אף הם אינם מגיעים במלואם לתלמידים וכך גדל הפער בין הלומדים.

המהפיכה הדיגיטלית המתרחשת אינה מקלה על העניין ומוסיפה לו נדבך נוסף של בעיה, כך שהלומד עובר ממימד לינארי שיש בו התחלה, אמצע וסוף נושא למודל אינסופי, רב מימדי, עתיר ידע ושאינו תלוי בזמן ובמקום.

מכאן, מתכנני תכניות הלימודים ניצבים בפני מהפיכה בחינוך הדורשת שינוי קיצוני בתכניות הלימודים ולחשוב כיצד להתמודד עם כמות הידע המצטברת בקירבם. לכן, יש למצוא את הנושאים הנלמדים ולתכנן מהם התכנים החשובים אותם יש להקנות.

אני מצטרפת אל דבריו של ד"ר חן ורואה כיצד הדברים המתוארים לעיל באים לידי ביטוי באופן מובהק בכיתות, בחומרי הלימוד ולא פחות חשוב – בקרב הלומדים ויכולת ההנעה שלהם ללמידת תכנים שאינם קרובים לעולמם.

יש להחיל שינוי בכל המעגלים השונים במערכת החינוך, החל בתכנון תכניות הלימודים, דרך אמצעים טכנולוגים והכשרת מורים וכלה בהכשרת לומד עצמאי וביקורתי, תוך התחשבות במציאות היום-יומית הנושפת בעורפינו ודורשת מהלומדים הישגיות ותחרותיות והם אינם פנויים לכך רגשית.

בשיעור "היבטים גלובליים של התקשוב" הציגה בפנינו המרצה, ד"ר חגית מישל-טל סרטון "Classrooms Of The Future"  המייצג את הרציונל המוביל את מושל פנסילבניה בתחום התקשוב, ומי יתן ותהא זו דוגמא מעשית ויישומית פה בארצנו:

שינוי מקוון

במאה ה-21 מתרחשים שינויים טכנולוגיים רבים ומגוונים אשר משפיעים באופנים שונים על החברה בה אנו חיים. כתוצאה מכך, מערכת החינוך, המהווה סוכנת ידע, מחוייבת להרחיב את מרחבי הידע שלה ולחזק את יכולותיה ולהשיג את מטרותיה ויעדיה וזאת בעזרת התקשוב.

הדור הצעיר משתמש בטכנולוגיות הידע לצרכיו השונים, ביניהם נוכל למצוא את האייפון, אייפד, פייסבוק, טוויטר, טכנולוגיית ה- Wii ועוד. מכאן משתמע שבית הספר אינו נחשב עבור הילדים כסביבת בעלת משמעות.

זו בדיוק הסיבה שחייבים להחזיר עטרה ליושנה, להחזיר לבית הספר את הרלוונטיות והעדכניות ולמקם את בית הספר במרחב פעולתו של הילד ועל ידי כך לחבר בין הטכנולוגיה לבין מערכת החינוך.

אין כאן תרופת פלא ואין ניסים ונפלאות. המטרה הינה ארוכת טווח והשגתה, יכולה, לעיתים, להעלם באופק.
ובכל זאת,  כיצד עושים זאת ?

לשם השגת המטרה, קיים צורך בשלושה גורמים מרכזיים המעורבים, כל אחד ברמתו, בתמיכה בשינוי והטמעתו:
מנהל בית הספר, רכז התקשוב ומובילי השינוי.
כמו כן, קיימים ארבעה מרכיבי מוסד המהווים חלק בלתי נפרד מהסביבה הבית ספרית והם אחראים על השינוי: מורים, תלמידים, מנהל והקהילה החברתית. כאשר הקהילה החברתית היא זו המשמשת כבסיס חיצוני ובאמצעותה יתרחש שינוי מהותי בתוך בית הספר.

על פי ד"ר דוד חן, "יעדי התקשוב הם לסייע למערכת החינוך להשיג את מטרותיה טוב יותר, מהר יותר ויעיל יותר", ואכן - שיפור איכות הלמידה ותוצאותיה תלויות בשינויים בתכניות הלימודים, למידה וחשיבה, פדגוגיה, מנהל הערכה ובקרה, צורך בפיתוח סביבת למידה ופיתוח כוח אדם.

עצם כך, למידה המשולבת מחשב מציעה ללומד פעילות אינטלקטואלית ומזמנת חלונות הזדמנות לפיתוח וטיפוח כישורים ומיומנויות מסדר חשיבה גבוה.

עד כה תיארתי את השינויים הטכנולוגים המתרחשים במאה ה-21 ומציג בפני המנהלת את השינויים שיש לערוך במסגרת בית הספר ומחוצה לו.

בבית הספר בו אני מלמדת לומדים כ- 700 תלמידים וישנן 19 כיתות אם, כאשר 13 מתוכן מקוונות. יחד עם זאת השינוי המקוון אינו מוחשי ומורות רבות משתמשות במחשב כאמצעי טכני ולא כאמצעי הוראתי-לימודי, מיותר לציין כי קיימות מורות אשר אינן שולטות במיומנויות המחשב ברמה הבסיסית, עובדה המעצימה את הפער הטכנולוגי.


מנהלת בית הספר הינה מובילת תקשוב ומנסה להטמיע בכל דרך את הטכנולוגיה, אך היא נתקלת, ולא מעט, בקשיים שאינם תלויים בה, כדוגמת הקצאת תקציבים.

כאשת חינוך, אני מתקשה להבין את הקושי בהוצאה לפועל של תכנית השינוי המקוון, בפרט שרבות דובר על שינוי במערכת החינוך, ובכך מחלחלת בי התחושה כי הדברים בהחלט נקראים יפה על הנייר, אך בין הנייר למציאות קיים פער הגדול אף יותר מהפער הדיגטילי בו אנו נמצאים.

אני כולי תקווה כי יחד נצליח להנחיל ולהטמיע בבית הספר את השינוי המקוון ובכך נסייע בפיתוח מנהלים, מורים ותלמידים אשר יתאימו לעידן המאה ה-21.

מצרפת סרטון שהכנתי והוא מיועד למנהלת בית הספר.
הסרטון מתאר השינוי המקוון שיש לערוך בבית הספר ברמות השונות.