ActivInspire - השראה ללא הפסקה !

באחת מרשומותיי, כתבתי על השימוש היעיל והאיכותי שעושה ד"ר אתי כוכבי בתוכנת הלוח החכם במסגרת הקורס " עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות ", תוכנת ה- ActivInspire.

השימוש בתוכנת ה- ActivInspireהכניס אותי לעולם אחר, בו הטכנולוגיה נפגשת עם כלים פדגוגיים המתאימים עצמם לשימוש בהוראה ופותחים דלתות רבות של דמיון, העשרה, סקרנות ויצירתיות בקרב המשתמשים, במקרה זה הן התלמידים והן המורים.

אחד מתפקידיי כמחנכת כיתה הוא הוראת המתמטיקה.  מן הסתם, העובדה כי יש לי תעודת הוראה במתמטיקה אינה מעידה על כך כי אני יודעת לשרטט באופן מדוייק. בפרט בהקניות, במהלכן עליי לשרטט על הלוח צורות שונות: מעגלים, ריבועים, משולשים ממשפחות שונות, זוויות וכמובן – בל נשכח את נושא השברים – חלוקת השלם לחלקים שווים.

 בכל פעם בה שירטטתי צורה הנדסית על הלוח, ביקשתי מהתלמידים להתעלם מכישורי השרטוט שלי ולהניח כי המעגל אכן עגול וכי צלעות הריבוע אכן שוות באורכן ובעניין השברים – "נניח שהחלקים שווים אלה לאלה"...

בתוכנת ה- ActivInspire אין הדבר כך – בעזרת הפונקציה "כלים ללימוד מתמטיקה" – ניתן לבחור באיזה כלי הנדסי שאנו רוצים ולבצע בעזרתו את הפעולה הנדרשת, ואת ההנחות שתוארו לעיל, מניחים התלמידים בצד ונותנים דרור לדמיונם.

כך לדוגמא ניתן לראות את השימוש במחוגה בעזרתה ניתן לשרטט מעגל מושלם, לסמן את מרכז המעגל, המסייע לנו בחלוקת השלם לחלקים שווים, ניתן להסביר מהי זוית, לסמן זויות ועוד פעולות רבות אחרות הנגזרות מצרכי השיעור.

שימוש הנדסי נוסף בתוכנת ה- ActivInspireהוא "זיהוי צורות" – המשתמש משרטט צורה הנדסית הקרובה ככל האפשר לצורה הנכונה, והכלי "זיהוי צורות" מזהה את השרטוט וממיר אותו לצורה ההנדסית.
כמה נפלא !

 

מדוע מצאתי לנכון להביא את שתי הדוגמאות הללו משלל הכלים והאפשרויות שמציע הלוח החכם ?

התשובה לשאלה זו מורכבת משני חלקים:

הקושי בו אני נתקלת בשרטוט צורות מדוייקות, אם במהלך הקניית חומר לימודי חדש ואם בכלל, מונע גם מהתלמידים להבין באופן מדוייק ונכון את ההקנייה ובכך לפספס את השגת מטרת השיעור, כיוון שאי אפשר לדבר על תכונות הריבוע או המלבן אם הצלעות בשרטוט אינן מקבילות ואינן מאונכות ...

ואם במורים נפלה שלהבת, מה יגידו תלמידי הכיתה ??

במהלך השיעורים אני עדה עד כמה קשה למרבית התלמידים להניח את הסרגל על הדף ביד אחת וביד השנייה לשרטט קו ישר ומקביל, קו ישר ומאונך, ריבוע בעל צלעות השוות באורכן היוצרות ארבע זויות ישרות בנקודת המפגש ביניהן .... והיד עוד נטויה.

מה לגבי תלמידים בעלי לקויות למידה ובעלי קשיים מוטוריים, הן המוטוריקה העדינה והן הגסה ?

שתי הדוגמאות שהצגתי פותרות בעיות אלה,אם למורה ואם לתלמידים, ובכך נותנות מענה לשונות הקיימת בקרב תלמידי הכיתה והמורים.

אך, לדעתי, יתרון זה הוא גם כחרב פיפיות לתלמיד המתקשה בשרטוט –

באמצעות השרטוט מפתח התלמיד את המוטוריקה העדינה שלו, מחזק את קשריו החברתיים ומבקש סיוע מחבריו לכיתה ומטח מיומנויות שאינן באות לידי ביטוי בשימוש בתוכנת לוח חכם.

וכאן אני נכנסת לתמונה, כאשת חינוך בעידן המאה ה-21 עליי ללמוד ולדעת כיצד לשלב בין הישן לחדש, בין המסורת לחדשני  ולסייע בעיצוב דמות בוגר המאה ה-21. אני מאמינה שהשילוב בין השניים יוביל להשגת המטרות והיעדים הפדגוגיים באופן מיטבי ויעיל ויתרום לכך שחווית הלמידה עבור התלמיד תהייה הרבה יותר משמעותית ומבנה.

הסלמה אדומה

כמו בכל מסע שיוצאים אליו, הדרך ארוכה, עקלקלה, מתפתלת, רצופה באירועים משמחים וטומנת בחובה לא מעט סכנות.

ביומן המסע אותו אני עורכת מדי שבוע, מוקדש הפרק או במקרה זה מוקדשת הרשומה לתיאור אחת הסכנות בהן אני נתקלת - סכנה בשם "צבע אדום".

תזכורת קלה - שמי לימור ואני גרה באשדוד. שלום (:

בימים האחרונים הייתה נתונה אשדוד, יחד עם ערים נוספות בדרום הארץ, תחת איום בטחוני. אזעקת "צבע אדום" אשר הקפיצה אותי ואת שאר תושבי העיר בשעה 05.50 החזירה אותי שנתיים אחורה לאזעקה הראשונה שהושמעה פה,

מאז הבנתי שיש צורך רק באזעקה אחת כדי לדעת שהחיים נחלקים לשניים: לפני ה"צבע אדום" ואחרי ה"צבע אדום".

עם עיניים טרוטות משינה ומתורגלות 'צבע אדום', אני מוצאת עצמי בחדר המדרגות עם שכנים נוספים שאך זה עתה הקיצו יקיצה מורגלת אזעקה.

לאחר זמן ההמתנה במרחב המוגן, נכנסים הבייתה בכדי להתעדכן. כמובן, שעדכון חדשותי זה טרם עלה לאוויר, ולכן המקום אליו פונים לקבלת עדכונים והכלי להשגת המטרה הוא כמובן – הפייסבוק.  תוך דקות מספר החלו לעלות פוסטים על קירות המשתמשים, בהם שיתוף ברגשות, הלצות ועוד.

והנה מצאתי שימוש נוסף לפייסבוק – עדכון בשעת חירום, וזאת – מבלי להתכוון לכך.

לפני פחות משנה, היינו נתונים תחת אותו מצב חירום ולכן הגדירה עיריית אשדוד מצב חירום והשביתה את הלימודים במערכת החינוך בעיר. כמחנכת כתה, הקשר שלי עם תלמידיי התנהל באמצעות בלוג כיתתי שהיה מיועד ללמידה ושידרג עצמו לבלוג לשעת חירום. כתבתי על כך ברשומה "בלוג, מצב חירום והקשר ביניהם" בבלוג שלי וכאמור – פחות משנה והנה אנו באותו מעמד.

כעת  אני מוצאת עצמי נעזרת בבלוג הלימודי של המגמה, "תקשוב ולמידה" בהנחייתה של ד"ר גילה קורץ,  בכדי לערוך מעין ונטילציה ולנסות להעלות על הכתב את שהתרוצץ בראשי במהלך הימים האחרונים.

רגע לפני שמסתיים החופש הגדול, רגע לפני ששנת הלימודים נפתחת והמורים והתלמידים מגיעים ליום הראשון עם חששות ופחדים מהיום הראשון – מי תהייה המורה, ליד מי אשב, כמה שיעורים נקבל.... מתווספים לחששות אלה חששות כבדים יותר – חששות מהשמע ה"צבע האדום".

אני מלאת תקווה כי ימים של שקט ושלום ישובו במהרה ונוכל לחזור לשיגרה נוסח כחול-לבן.

מצאתי לנכון לצרף את השיר "ימים של שקט" – בביצועה של להקת לולה, מתוך אתר יוטיוב:

הפייסבוק - רשת חברתית ? לימודית ? או אקלקטית ?

בסמסטר הנוכחי מצאתי את עצמי משוייכת לארבע קבוצות למידה בפייסבוק, וכך שיוך זה תפס מקום מרכזי הן בתיבת הדואר שלי והן מבחינת הבמה בה מתקיימים מרבית מהארועים ועצם כך, הפייסבוק הדיר את רגלי הפורום הלימודי של אתרי הקורסים עד לכדי התנתקות.

על-פי דבריה של ד"ר גילה קורץ, "רשת חברתית הינה פלטפורמה טכנולוגית המאפשרת לגולשים לשתף בתכנים בינם לבין עצמם". שיתוף הוא מילת המפתח. בקבוצות הלימוד אותן הזכרתי מתקיימת אינטראקציה לימודית-חברתית.

את השיתוף אני, מרשה לעצמי, לחלק לשני  סוגים: שיתוף לימודי ושיתוף פרטי-אישי.

השיתוף הלימודי מתבטא בתוכן לימודי, דרך עזרה וסיוע טכנולוגיים וכלה במתכונים טעימים ומומלצים. בעוד שאין לי שליטה על השיתוף האישי. באחת הרשומות שכתבתי ציינתי כי פרופיל הפייסבוק שלי אנמי. עצם שיוכי לארבע קבוצות לימוד, המונות אמנם את אותם האנשים, מאפשרת, מבלי לקבל את רשותי, לעשרות אנשים גישה לפרופיל שלי ובכך נפגמת הפרטיות שלי.

מדוע ארצה לשתף אנשים שאינני מכירה מעבר לעולם הלימודי לשתף בפרטים שאותם אני משתפת רק עם החברים שלי ?

ד"ר אלון הסגל המליץ לנו בסמסטר הקודם לפתוח שני פרופילים בפסייבוק-האחד אישי והשני מקצועי.

אני חושבת שבדיעבד אולי היה לעשות כך ולפתוח פרופיל מקצועי, ובמקרה זה, המיועד אך ורק לתכני הלימודים. לו הייתי פועלת כך, תיבת הדואר הייתה מודה לי ואנשים רבים אשר שלחו לי מייל לא היו כועסים עליי שלא החזרתי להם תשובה בשל הצפת מיילים לימודיים הדוחסים את המיילים האישיים שלי וכמובן – הפרטיות שלי הייתה נשמרת.

שם הסרטון שהציגה ד"ר קורץ הוא 'רשתות חברתיות כסביבת למידה אלטרנטיבית' וד"ר קורץ שואלת מדוע הרשת החברתית מוגדרת כסביבה אלטרנטיבית, ומשיבה על כך –

פייסבוק לא נועד לשם למידה ופתיחת קבוצות לימוד. מטרתו העיקרית של הפייסבוק היא שיתוף ברגעים כייפים, משמחים, משמחים יותר וחוויות אישיות, ומכאן – האלטרנטיביות.

לדעתי, כדי להשתמש בפייסבוק ולהתאימו לצורך לימודי אולי קיים הצורך להגדיר פייסבוק חינוכי, כך שבנוסף – facbook.com, יפותח פייסבוק לימודי-חינוכי, על משקל – facebook.edu.com ובאופן שכזה הגדרת התפקידים של הפלטפורמה ומיון ההודעות האישיות והלימודיות ברורים ונהירים, ובכך ימנע ממני הצורך להכנס להגדרות של הפייסבוק שאינן נותנות לי מענה.

בכך אני גם משיבה על כותרת הרשומה. אין לי כל בעיה עם קבוצות לימוד בפייסבוק, מבחינתי תרומתן לתהליך הלימודי רבה יותר מאשר פורום לימודי בו ההתנהלות היא סטטית יותר ודורשת מהמשתמש להכנס לאתר לימודי שבו גם אין אפשרות לדעת מתי ישנה הודעה חדשה, בעוד שהפייסבוק הוא יותר דינמי ומספר הכניסות אליו ביום הוא גדול יותר וכמובן יש התראות על הודעות חדשות.

אך אני עדיין מאמינה שנבון יותר לפתוח שני פרופילים, האחד אישי והשני עסקי/לימודי ובכך למנוע טשטוש הגבולות בין הפרטי לציבורי.

בדיוק כפי שלא מערבים Business with pleasure, כך אין לערב Private with public.

העם דורש Like חברתי

בשבועות האחרונים מחאת האוהלים תקעה יתד משמעותי באקטואליה ובקרב אזרחי המדינה.

מחאת הדור הצעיר בגין עוולות חברתיים הנגרמים בחברה הישראלית ומונעים מצב של קיום בכבוד.

הדור הצעיר הוא אותו דור דיגיטלי אשר נולד לתוך העולם הדיגיטלי. ואכן, המחשב והאייפון הפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף האוהלי ומשמשים ככלי מרכזי בידי המוחאים לשתף את עם ישראל בארועים המתרחשים והעתידיים להתרחש.

והיכן ניתן למצוא עדכונים והודעות שוטפות על כך ?

בפייסבוק, כמובן.

בניגוד למהפכה שהתרחשה במצרים, בה הפייסבוק שימש ככלי ממנו יצא ההמון אל הרחובות. מחאת האוהלים פועלת באופן הפוך – היידוע והשיתוף על קיר הקבוצה משמש אך ורק לצורך יידוע ושיתוף בנעשה.

מארגני מחאת האוהלים משתמשים ברשת האינטרנט של בת הקפה הנמצאים סביבם והם מעדכנים באופן שוטף את דף הפייסבוק. אך לא די בדף בית אחד, או שמא עליי לכתוב דף אוהל אחד. ישנם דפים נוספים המציינים אירועים שונים, כדוגמת הפגנות אשר מתארגנות ברחבי הארץ ומפה המציינת היכן ממוקמים מוקדי המחאה.

תארו לכם את מחאת האוהלים ללא פייסבוק ... או את מחאת הקוטג' ללא פייסבוק ... או אולי את המהפיכה במצרים ללא פייסבוק.. ולא רק במחאות עסקינן  - ישנם דברים רבים המתקיימים בזכות והודות לפייסבוק, אחד מהם הוא ערב הזכרון בו נכחתי הודות לפייסבוק ועל כך אף נרשמה רשומה בבלוג שלי, אך בל נשכח כי בצד דברים רבים אלה, ישנם גם דברים פחות נעימים ופחות חיוביים המצרכים משנה זהירות.

שוב אני מוצאת עצמי נחשפת לשימוש נאות של הפייסבוק הממלא את ייעודו כרשת חברתית והפעם בידי החברה הישראלית הצעירה היוצרת שינוי חיובי ומהותי עבור החברה הישראלית בה אנו חיים בעידן המאה ה-21.

שינוי ? רק לטובה...

בקורס "הערכת טכנולוגיות ידע" בהנחייתה של ד"ר אייל ליאת למדנו על מחקר פעולה, אך לא ארחיב כאן נושא זה, אלא אציג חלק קטן, אך משמעותי עבורי ממהלך השיעור.

 הסרטון מציג את דיאנה לאופנברג, מורה מארה"ב, המשקפת את תפיסת עולמה לגבי למידה על ציר זמן המשקף מה היה תפקיד בית הספר והמורה בתקופות שונות בחייהם של סבתה, אביה, שלה כתלמידה וכעת – שלה כאשת חינוך.

מניתוח ציר זמן זה עולה כי קיים צורך בשינוי.

למעשה, דבריה של המורה דיאנה מאפיינים ומציגים את התובנות שלה לגישתה החינוכית לאורך מסלולי החינוך בהם היא צועדת כמורה וכאדם. על תובנות אלה אלה ניתן למנות הזדמנות ללמידה מכישלון, או במשפט שכולנו מכירים – לומדים מטעויות, פתיחות מול התלמידים, אמונה בהם, אהבת התלמידים והמקצוע, הרצון לשינוי והאל-חשש ללכת נגד הזרם, נגד אתם אנשי חינוך שלא האמינו בדרכה שלה.

המורה דיאנה מציגה שלוש תובנות עיקריות הנובעות מהצורך לעשות שינוי בבית הספר,ממקום אליו מגיעים לקבל מידע ולהבחן במבחנים עם שאלות סגורות, למקום שבו הלמידה :

א.  חוויתית ומשמעותית עבור התלמידים.

ב. מתן במה לקולם האישי ובכך להעצימם כתלמידים, ילדים ובני אדם.

ג. קבלת כשלונות, כלומר – על הלמידה לכלול מידה מסויימת של כישלונות שכן הם מהווים חלק חשוב בתהליך הלמידה של התלמיד.

ושוב, תובנות אלה מבטאות את הרעיון הבסיסי והוא יצירת שינוי. מהיכן יש להתחיל את השינוי ?

השינוי הוא שינוי פנימי המתחיל וצומח מבפנים, מתוכי, מתוך צורך אישי ולא מערכתי. שינוי מקירבי  ולא בקרב אחרים, שינוי בגישתי ולא בגישת האחר.

נהניתי מאד לראות את הברק בעיניה של המורה ועד כמה היא חדורת מוטיבציה להביא לעולם את ה"אני מאמין" שלה למען יראו ויישמו. כל כך מתחברת ל"אני מאמין" של המורה דיאנה שנתן שֵם לחלק מדרכי ההוראה שלי. הפעם, אדע יותר היכן לשים את הדגש יותר, היכן להפחית וכיצד להעצים.

ממליצה בחום לכל איש ואשת חינוך לצפות בסרטון הזה ולהיזכר בסיבות שהודות להן אנו נמצאים במערכת החינוך ומחנכים את דור העתיד של מדינת ישראל.